פיסורה - בן 28

שלום רב, אני בן 28. במשך 4 השנים האחרונות מדי פעם סבלתי מטחורים, ובטיפול בנרות ובשמן פרפין העניין נרגע וכך עד הפעם הבאה. (בערך 6 פעמים ב-4 שנים). לפני 5 ימים סבלתי מכאב ביציאה ומדימום. רופא כירורג אמר שמדובר בפיסורה. הטיפול שהמליץ לי הוא טיפול ל-45 יום, ואותו אני משתדל למלא על כל הצדדים: 1) כף שמן פרפין פעמיים ביום - זה לא מוגזם ליטול כזו כמות למשך 45 יום? אם כן - מה המינון המומלץ תקופה זו? 2) מריחת משחה נטוריפין 0.2% במשך 4 פעמים ביום. 3) ריבוי בשתיית נוזלים, אכילת פירות וירקות. 4) אמבטיה במים פושרים (ללא ציון כמה אמבטיות ביום וכמה זמן כל אמבטיה). מה המינון המומלץ? בנוסף לשאלותיי שנשאלו עד כה רציתי לשאול אם מומלץ טיפול נוסף מעבר לטיפולים שהזכרתי או במקומם? כמו כן - מאז נטילת שמן הפרפין (איני בטוח שיש קשר) אני סובל מהפרשות גזים דוחות במיוחד לעתים תכופות ביותר. האם זה קשור לפרפין? או לפיסורה עצמה? או שאין קשר? בתודה מראש, אמיר

אמיר שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב בתשובה עקב שירות מילואים. 1. המינון סביר ולא מזיק, אבל יכול להיות קצת מגעיל. ניתן להחליף את השמן בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם, לשימוש יומיומי (כף כפעמיים ביום) 2. מצויין 3. מצויין 4. מצויין. פעם- פעמיים ביום במיים חמימים מספק בהחלט. יתכן שהגזים קשורים לשינוי התזונה. פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. עזרקאין היא רק משחה מאלחשת המקטינה את תחושת הכאב ואינה מטפלת במקור הבעיה. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטהף אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ, כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.