לשירותים תמיד.

אני בת 22, גדלתי בפנימיה והיה לי הרגל מגונה להתאפק ימים שלמים עד שאחזור הביתה. אני לא יודעת אם זה קשור, אבל אני תמיד צריכה לשירותים- גם אחרי יציאה אני לא מרגישה ריקה וזה מתבטא בגזים ולפעמים גם כאבי בטן. אגב, עד היום אני לא מסוגלת שיהיו אנשים בקרבת השירותים כשאני נמצאת שם. יש לי יציאה כל 3-4 ימים. אני משתדלת לאכול ירקות ודגני בוקר, מעבר לזה אני לא מקפידה על תזונה מסודרת. מה עושים?

מירב שלום, עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, כפי שאת מתארת אצלך, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן.