טחורים מדממים דרגה 3-4

דיון מתוך פורום  כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

26/03/2007 | 12:11 | מאת: אילנית

אני בת 41 סובלת מידי פעם מדימום רקטלי-דם טרי בעת יציאות, אציין שהנ"ל מחמיר כשאני לחוצה מבחינה נפשית. הדימום מתבטא בטפטוף וקרישי דם רבים. בקולונוסקופיה שביצעתי לפני שנה וחצי הכל היה תקים למעט תחורים פנימים. איני סובלת מעצירות ואין לי אנמיה, יציאותיי סדירות ורכות. בבדיקת פרוקטולוגים אובחן:טחורים חיצוניים ופנימיים (צונחים בעת מאמץ) גדושים. הומלץ לי ע"י שני פרקטולוגים על ניתוח PPH. שאלותיי הן: א. האם זה אכן הניתוח המתאים למצב המתואר ב. המתואר לעיל אינו מפריע לי מאוד למעט תחושת צריבה מידי פעם ולחץ מהדם וקרישי הדם. ג. מה התסריט הצפוי במקרה שלי והאם אפשר להמנע מניתוח ואם בכל זאת ניתוח על איזה סוג ניתוח אתה ממליץ ומה הסיכונים הכרוכים בכך (שליטה על סוגרים - ממש מפחיד????) מודה לך מראש על התיחסותך אילנית

לקריאה נוספת והעמקה
26/03/2007 | 15:56 | מאת: אלי

שלום אילנית קראתי את מה שכתבת ויש לי כמה עצות בישבילך אני סובל שנים ממה שתארת אבל חי בשלום עם זה 1 ) שימי לב לא לאכול פלפל שחור בשום מצב ובכל כמות (לפעמים במסעדות אומרים שמתי קצת) 2) אל תאכלי אפרסמון גם לא בלי קליפה 3) שימי לב לתבלינים שאת מכניסה לאוכל בעלי חנויות התבלינים מערבבים תבלינים יקרים עם פלפל שחור כל מה שכתבתי מניסיון בהצלחה אלי

30/03/2007 | 06:02 | מאת: ירון

טפול משולב הכולל שינוי תזונתי קל אקופונקטורה ולעיתים קוקטיל הומיאופאתי מסייעים רבות לשפר את מצב הטחורים לאורך זמן . יתרון הטיפול בכך שאינו רק מטפל בטחור עצמו , אלא בכל הגודש הורידי באזור הזרוע היורדת של המעי והחלחולת . לרוב ניכרת הטבה בתוך ימים בודדים .

04/04/2007 | 17:07 | מאת: ד"ר עודד זמורה

אילנית שלום, כעקרון טחורים הם בעיקרם בעיה של איכות חיים ולכן הסיבה העיקרית לטפל בהם היא אם הם מציקים ומפריעים לאיכות חייך, ולא בגלל שראו אותם בקולונוסקופיה. אם הדימום אינו רב ואין לך אנמיה זה כשלעצמו לא אינדיקציה לניתוח, אולם אם הדימום רב יש מקום לשקול טיפול כלשהו לטחורים. ישנם מגוון טיפולים לטחורים שיפורטו להלן, ויש להתאים את הטיפול הנכון אינדיבידואלית למטופל לפי מידת הסבל וממצאי הבדיקה. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. צריבת הטחור בלייזר במקום הנחת גומיה בעצם יוצרת את אותו האפקט, ויש לה את אותה היעילות וחוסר הנוחות הקל שיש בקשירה, כך שזו אלטרנטיבה לקשירה. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך. לגבי פלפל שחור ותבלינים חריפים נוספים, יתכן שהם מחמירים סבל מטחורים אך אין לכך הוכחות מדעיות טובות, ולגבי רפואה משלימה, היא אינה בתחום הרפואה אנו לומדים ואיני יכול לחוות דעה על כך. כאופן כללי אין לי התנגדות לשום דבר שאנשים אומרים שעוזר להם, אבל לא הייתי עושה זאת במקום הרפואה הקומבנציונאלית (שגם היא עוזרת לאנשים...)

מנהל פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה