פיסורה ועצירות כרונית

שלום רב, אני בת 33 לאחר 2 לידות, האחרונה בניתוח קיסרי. מאז ומתמיד סבלתי מעצירות. גם לפני ההריונות, מגיל קטן. זה זמן רב אני סובלת מפיסורה שגם מדממת לעיתים. עברתי כבר 3 טיפולים בג'ל נפדיפין וכן פגלקס במקביל. כרגע לאור הצלחת הפגלקס אני ממשיכה ליטול אותו, כבר 7 חודשים ברציפות, פעם אחת ביום. הפיסורה שבה אליי רק כשאני ממש מגזימה באכילת אוכל "לא בריא" (די נדיר, אני משתדלת מאד לאכול אוכל עם סיבים ולשתות 2 ליטר מים ביום). *** רציתי לדעת האם ניתן לקחת פגלקס כל החיים או שיש בעיה בנטילתו לאורך זמן? *** והאם אני צריכה לעשות בדיקה כלשהי (-בדיקת מעיים וכד') ע"מ לוודא שהמעיים שלי תקינות? ממה העצירות שלי נגרמת? מתזונה לא נכונה? רצוי לציין כי שתי אחיות של סבתא שלי נפטרו מסרטן מעי הגס. אשמח מאד לקבל תגובתך. תודה רבה מראש.

טלי שלום, פגלקס הוא תכשיר סינטטי שאינו נספג בגוף, מרכך את היציאות, ולמיטב ידיעתנו אינו גורם להתמכרות של המעי או נזק כלשהו, ולכן ניתן להשתמש בו לטווח ארוך. אם את בכל זאת מודאגת, ניתן לנסות לעבור לתוסף סיבים טבעוני על בסיס פסיליום (הנמכר בבתי מרקחת ללא מרשם). בנוגע לחששך מסרטן המעי הגס, הסיכוי לפתח גידול בגילך נמוך, ומומלץ כי תכנסי לתכנית מעקב קולונוסקופי מגיל 50 (40 לדעת המחמירים) או 10 שנים לפני גיל הגילוי המוקדם ביותר במשפחה (מה שקודם). לגבי העצירות, אם היא מפריעה לאיכות חייך, יתכן שניתן לאתר את סיבתה ולהקל על סבלך. אם זה אכן פוגעבאיכות חייך מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי או לגסטרואנטרולוג המומחה לתנועתיות מערכת העיכול לבירור. עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת, ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות, שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן.