שאלה

דיון מתוך פורום  כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

01/02/2006 | 21:51 | מאת: ארז

שלום רב, אני בן 23 וסובל מפיסורה זה מספר שנים כאשר בשנה וחצי האחרונות המצב השתפר, זאת אומרת שלא היה לי דימום אבל יש לי כאבים ביציאה ולאחריה, וכן התנפחות של הרקטום. אני התבשרתי ע"י הפרוקטולוג שלי שאני צריך לעבור ניתוח. אני לא הבנתי כיצד מתבצע הניתוח? כמה זמן הוא אורך? מי נוכח בחדר ניתוח? היכן מבצעים את הניתוח? כמה זמן החלמה? ובכלל, כמה שיותר פרטים. תודה.

לקריאה נוספת והעמקה
01/02/2006 | 22:56 | מאת: ד"ר עודד זמורה

פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי, ולהרבות בשתיה), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. הניתוח מומלץ, כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- כדאי לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. את הניתוח מבצעים בכל בית חולים ציבורי או פרטי בישראל, ובניתוח נוכחיםבד"כ מנתח, אחיות חדר ניתוח, כירורג עוזר, ומרדים. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. השריר אותו מנתקים הוא שריר הסוגר הפנימי האחראי על כ10%- - 15% - מיכולת השליטה ביציאה. לרוב האנשים יש יכולת שליטה גבוהה בהרבה מהדרוש, ולכן ברוב המכריע של המקרים הניתוח אינו משפיע על יכולת השליטה. במקרים בהם כבר קיימת הפרעה מסויימת בשליטה יש להודיע זאת לרופא לצורך שיקול נוסף על סוג הניתוח. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך. למי שמאד חושש מניתוח, ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנרקא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. בהצלחה.

13/02/2006 | 13:23 | מאת: מישהו

שלום דר' זמורה, תודה על תשובתך המקיפה לפיסורה. גם אני, לא השואל, קיבלתי תשובה. אני סובל מפיסורה ואכן הסבל רב. ואנסה לעקוב אחר הצעותייך לטיפול השמרני. בכל אופן רציתי לשאול: בכל פעם שיש לי יציאה קשה, ומופיעים כאבים ברקטום, מופיעים כאבים גם באשכים ובקצה הפין. שיש הרגעה ברקטום גם כאבים אלו נעלמים יחסית האם יש קשר? תודה!

מנהל פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה