למנדי
דיון מתוך פורום תמיכה לסובלים מכאב כרוני
קראתי את סיפורך ב YNET וגם בתאור בפורום. את סבלת וסובלת ("מתמודדת עם" יותר נכון להגיד) כאב ומוגבלות שהם לא תוצאה של יד הגורל אלא של יד אדם ולכאורה יש לך את כל הזכות להיות מרירה וכועסת אך את מצאת את הכוחות והדרך להיות מאושרת, למצות את החיים ואת עצמך וכנראה שזה מה שהופך אדם למאושר. אני מסתכל עלייך ומסתכל על עצמי אין לי נכויות או כאב ואני לאט לאט מבזבז את חיי בכלום. קבלי את הערכתי והשתאותי אני לוקח אותך כדמות לחקוי. נועם.
נועם היקר, תודה רבה על המחמאות המדהימות - אני מבטיחה לך שאני לא כזאת מיוחדת כמו שזה מצטייר כנראה בכתבה. אני מאמינה עד עמקי ליבי שבכולנו טמונים כוחות ועוצמות רבות. כשנמצאים במצב קשה, לפעמים מתחברים יותר לכוחות שלא תמיד היינו מודעים לקיומם. אינני חושבת שאני מודל לחיקוי ועצם המודעות שלך לתסכול העצמי מצביע לדעתי על כך, שדברים טובים וחזקים נמצאים בתוכך. כולי תקווה שתמצא אושר וסיפוק בדרך שתעשה לך טוב! שוב תודה, מנדי
הי מנדי, אם את לא היית מיוחדת ורבים היו כמוך אז העולם היה נמצא במקום יותר טוב. לא רק מהכתבה אלא פשוט מהסיפור שלך, ניכר שהצלחת להתחבר אל הכוחות שאת מדברת עליהם ובכך אני רואה בך מודל נפלא לחיקוי. רוב תודות על האיחולים. -נועם
