אופטימיות גדולה!

דיון מתוך פורום  תמיכה לסובלים מכאב כרוני

01/08/2007 | 11:09 | מאת: גלית מירושלים

שלום למנדי ולכל חברי הפורום!! לא כתבתי כאן שנה בערך....עברתי המון מאז! ע"מ להזכיר אקצר בסיפור שלי: סבלתי 10 שנים מכאבי תופת כרוניים: חצי ראש שמאל, חצי צוואר שמאל וחצי שכם שמאל, ללא כל הבחנה רפואית, לקחתי עשרות כדורים בחודש כולל נוגדי הדלקות החזקים כמו ארקוקסיה 120 מ"ג, אטופן וכו'. עד שהכדורים אף הם לא השפיעו.... היאוש היה גדול. החלטתי להתחיל בטיפולי רייקי שהחלו את המגמה החיובית של השינוי, הכאב ירד המון, אבל זה היה מלווה במגמה מתישה של המון עליות וירידות בכאב, אפילו למדתי עד דרגה רייקי 2 ע"מ שאוכל לטפל בעצמי. (היום יוצא שאני מטפלת בבעלי ובילדים ועוזרת להם אך לעצמי הרייקי לא פתר את הבעיה)- הרייקי כן איפשר לי לאבחן את עצמי, אך ההבחנה שלי היתה חלקית בלבד, ידעתי שאני צריכה להמשיך לחפש.. עברתי בעקבות הכאב התפתחות רוחנית מאוד גדולה, שיפרתי את עצמי והפכתי לשמחה על אף המצב, ממש ניקיתי את עצמי מכל אנרגיה שלילית, יצרתי המון שינויים בחיים (גם בזכות הסרט "הסוד" שעדיין מפורסם באינטרנט בחינם), חיפשתי בלי סוף, עברתי המון אבחונים של מטפלים אלטרנטיבים כאלה ואחרים, ואף אחד לא "השלים" את ההבחנה שלי עד שהגעתי לבחורה מקסימה שעזרה לי באמצעות "תקשור"- היא מרפאה בעזרת חוצנים...אמרתי לעצמי שאם המצב לא נורמאלי אז גם אלך לטיפול לא נורמאלי... הייתי בקליניקה שלה והיום יש לי כאבים רק בשכם השמאלית!! כאבי הראש והצוואר עברו לגמרי, עברתי אצלה "ניקוי הילה מטפילים" ושחרור קרמאתי". בתקשור היא אמרה לי שאחד ה"טפילים" התישב בין העצב לגיד הכתף וגרם לדלקת, וכל נוגדי הדלקות לא עזרו בגלל המצאותו של אותו "טפיל".... מה אגיד לכם- שהמציאות עולה על כל דמיון?! היום אני מקבלת טיפולים בחינם בביתי ללא הגבלה- עד שהדלקת תעבור והיא תומכת ועוזרת לי ולעוד הרבה אנשים, יש לה פורום ששם היא עונה לאנשים לכל השאלות. בגלל שהיא כ"כ חמודה ובגלל שהיא עזרה לי אני רוצה לתת לכם את הלינק לפורום שלה, קוראים לה גלי נדיב, היא עונה גם בטלפון לשאלות של אנשים! http://www.asimon.co.il/forumpage.aspx?fid=75&pageID=507&del=46004 כדאי לכם לבדוק, הבדיקה וההבחנה היא בחינם, ולי היא עזרה- היום אין לי יותר כאבי צוואר וראש! שלכם באהבה ובאיחולי בריאות לכולם גלית

לקריאה נוספת והעמקה
01/08/2007 | 16:15 | מאת: דניאלה

גלית שלום רב, תודה על דברייך. אני שמחה שזכית להקלה ומקווה שתמשיכי להרגיש כך (או טוב עוד יותר), גם בהמשך. אף טיפול שהוא, אם משלים או בתחום הקונבנציונלי אינו טיפול קסם, ואינו מצליח להשיג אותן תוצאות בכל המטופלים, אולם לפי שיקול אישי, הערכה של מידת בטיחות, ביטחון ואמון בטיפול ובמטפל, יש להחליט על כדאיות הניסיון, כל אדם לפי החלטותיו הוא. בדרכך הזכרת לנו דבר חשוב והוא שללא שיתוף הפעולה של החולה, גם התרופות החזקות ביותר, לא תעשינה את העבודה. לעיתים, וביחוד בצר לנו, יש ציפיה שהרופא יטפל בנו, יתן לנו, יעשה עבורנו, ואנו נהיה ממושמעים, ניקח תרופות ו"יהיה בסדר". אולם, כדי להחלים יש לקחת יותר אחריות על עצמנו ועל הטיפול בנו. לנסות לצאת מתפקיד "החולה", מהרגשת הקורבן והמיסכן. לשם כך, יש לנסות למצוא כלים, כפי שעשית, להחזרת השליטה לעצמך, ולא תמיד עם תרופה. יש לכך דרכים רבות, את הצבעת על כיון אחד, יש אחרים: הרפייה והיפנוזה, פסיכולוגיה, ומיגוון טיפולים רבים. בעיתות משבר, אנו שוכחים עד כמה בתוכנו טמונים כוחות ,שרק מצפים לפרוץ ולהתממש למעננו. קיימת הנטייה להפחית שלא בצדק, בערך העצמי. אולי דברייך שהראו כיצד מניבכי היאוש ניתן למצוא את העוז והאון ,לחפש ולמצוא וללכת קדימה, יתווה את הכיוון ויטע תקווה. יישר כח, דניאלה

02/08/2007 | 15:42 | מאת:

הי גלית יקרה, כיף לשמוע ממך אחרי כל כך הרבה זמן וכיף עוד יותר לשמוע שאת במצב הרבה יותר טוב. כאמור, מה שחשוב הוא שמצאת את הדרך שמתאימה לך להתמודד יותר טוב עם הכאב וממה שנשמע, גם יש שיפור בכאב. אני מאוד מאמינה שאופן ההתמודדות שלנו, היחס לכאב, המקום של הכאב בחיים וכן, הדרך שבה אנו מתנהגים כלפי עצמנו וכלפי אחרים, למרות או בגלל הכאבים הם כולם גורמים המשפיעים על היכולת שלנו לחיות יחד עם כאבי התופת ולשרוד בחברה. כמובן שזה בכלל נפלא כשאדם מוצא דרך להקל גם על עצמת הכאב אך נראה לי שבאמת ההישג הגדול ביותר שלך זה שהתבונתת פנימה, הפכת להיות יותר מודעות לעצמך, להתנהגותך וכו' ובדרך זו, מצאת את הדרך שלך להשתפר. שרק תמשיכי להרגיש טוב, נפשית לפחות אם לא פיזית, ושיהיה לך רק טוב! תודה ששיתפת אותנו בכל מה שעבר עלייך.... מנדי

03/08/2007 | 08:26 | מאת: גלית מירושלים

שלום למנדי לדניאלה ולחברי הפורום! זה נכון מאוד מה שאמרתם לי, נתתם לי נקודת מבט מעט שונה על מה שעברתי, המהות היא באמת החזרת השליטה על החיים. לכן אני קוראת מעל במה זו לכל חברי הפורום: תחפשו ותחקרו את הבעיה שלכם, תבדקו, תשאלו שאלות ולעולם-ממש לעולם לא להתיאש!!!!!!!!!!!- אני יודעת כי הייתי שם.. גם לי עבר בראש כמה פעמים שאולי הכדור הבא שאני אקח הוא 9 מ"מ.... אפשר לצאת מזה, גם ם לא ב100% אבל תזכרו תמיד שכן יש מקומות מילוט ומקומות לתקווה! כל אחד כראות עינו יטפל בעצמו איך שמתאים לו, פעם מצאתי נחמה בכדורים ואח"כ עם טיפולי רייקי ועכשיו עם חוצנים.... (-: אבל האמת שזה לא ממש משנה עם מה- העיקר שישנה נחמה! מכל הלב מאחלת בריאות לכולם ואופטימיות שלכם גלית