ע"ש צווארי - לדניאלה- ומנדי

שלום ! רציתי לשתף אתכן מה עבר עלי היום, בבקר חטפתי התקף כאבים עזים ביותר ופשוט החלטתי שאני הולכת לחדר מיון כי אני לא יכולה לשאת יותר את הכאבים, לקחתי כל מיני כדורים בכדי להרגיעה קצת את העוצמה של הכאב, אחרי התיעצות עם עצמי חשבתי מה יעשו לי בחדר מיון, אולי אני אלך לפרו'פ פלומן צלצלתי לאסותא , הפקידה אמרה שאין סיכוי להכנס אליו,בכל זאת לקחתי החלטה ונסעתי לפרו'פ פלומן, אני מגיעה לפקידה ובקשתי ממנה שהוא יראה את m.r.i ויחליט אם זה דחוף. לשמחתי לא היה אף אחד אצלו ואז נכנסתי אליו. הוא מסתכל על m.r.i מתשאל אותי. ואז הוא אומר אני מצטער מאוד בגלל הבעיות הרבות אין אפשרות לעשות ניתוח. מה שהוא הציעה לעשות גלי רדיו אולי זה יקל עלי במעט ולא יהיה לחץ על עצבים. לקחת פרמדקס 100 . ישבתי אצלו וממש בכיתי ובקשתי שיעזור אני כבר לא יכולה לסבול כאבים . בגלל הכאבים כל שמחת החיים הלכה לי אין חשק לעשות כלום. לא אני לא בדכאון אני פשוט סובלת מעבר שבן אדם יכול לסבול. וזה קשה מאוד. אולי ידוע לכן על כדורים חדשים שיצאו לשוק לכאבים חזקים אני אשמח לקבל כל הצעת יעול שיכולה לעזור לי לעבור תקופה כל כך קשה. בקיצור הלכתי לכל כך הרבה רופאים ואין שום פתרון לבעיות מסוג זה. וזה מצער אותי מאוד .אני שמחה שיש לי אותכן ואני יכולה לשתף אנשים שיודעים מה זה כ א ב י ם באהבה רבה דבי

דבי, אני מצטערת לשמוע שיש לך יום/תקופה לא טובה. מס' דברים לי אלייך- ראשית: איני יודעת מי מטפל בך כעת, אך לפי דברייך כי התלבטת בעת משבר לפנות למיון, אני נוטה להבין שאין לך רופא או כתובת קבועה לפנות אליהם, ולכן עצתי הראשונה להפנות את עצמך לטיפול מסודר וקבוע במירפאת כאב באחד מבתי החולים הסמוכים לאיזור מגורייך. כך יוכלו להמליץ לך טיפולים הן תרופתיים (בשלב כרוני ובעיתות משבר),אלטנטיביים ופיזיותרפיים אם מתאימים (כגון אוסטאופתיה,טיפול קרניו-סקרלי, דיקור סיני, מגנטים וכו') ותמיכה פסיכולוגית, תוך מעקב ,ניטור, אפשרויות התאמה ויעוץ, על ידי צוות מיקצועי שמבין וקשוב לבעיות הללו. שנית- כשרע לנו סף הסבל שלנו והסבלנות הולכים ודועכים. ולדאבוני, מניסיון עשיר גם בשנים ולא פחות מכך בכאבים, אני יכולה לאמר לך שפעמים רבות נראה לנו שהגענו לקץ גבול יכולתנו לשאת, שלא ניתן לעמוד יותר בכאב שכזה, ופעם אחר פעם, אני מגלה, שקיים כאב חזק יותר, ושאפילו שנראה שכלו כל הכוחות, אין זה כך, זה פשוט כי קצת עייפנו, אך תמיד ניתן למצוא ולגייס, אפילו אם כרגע זה נראה קשה. סך הכל, אם את כרגע רק ניסית טרמדקס לראשונה, הרי שלפנייך מגוון רב של תרופות ושילובים, וטיפולים, ומן הסתם שמשהו מהם יועיל. כן, יתכן שיהיו תקופות של החמרות, אך יהיו גם הרבה תקופות טובות, ולכן אל לך לאמר נואש. נכון שכעת קצת קשה, אבל זה רק משום שטרם הגעת למקום הנכון, וטרם ניסית את התכשירים המתאימים למצבך. ודרך אגב, זה גם לא בושה להיות בדיכאון, להפך, זו תגובה אך ורק נורמלית לאדם שמתמודד לאורך זמן עם מצב שכזה שמשבש את כל חייו. וחלק מההחלמה תהיה ההכרה שהכאב השפיע על חייך בכמה מובנים, ושיש להתייחס לכולם כעת כדי להשתקם. בהצלחה בדרך, מאחלת-כוחות, סבלנות ובריאות, דניאלה

דבי יקרה, אני באמת מצטערת לשמוע את שעובר עלייך ואת הייאוש המובן שלך. זה בהחלט מובן, במיוחד שבראש אנו חושבים על פתרון שיקל עלינו ואז כשאי אפשר במציאות ליישם את הפתרון, התחושה היא שזהו, אי אפשר יותר ומשהו חייב לקרות..... ואכן, זה מתסכל ומייאש. מה שאת צריכה לעשות עכשיו זה להתייחס לעובדה שכאבים הם חלק מחייך ולנסות למצוא טיפול קבוע ועקבי למצבך כי חשוב להיות בטיפול רציף. כפי שכבר נאמר, חשוב מאוד להיות מטופלת בצורה קבועה אצל רופא כאב טוב באחד מבתי החולים. לגבי תרופות- טרמדקס היא בהחלט לא סוף הדרך, יש עוד תרופות חזקות בהרבה אך עצתי אלייך היא להתחיל עם טרמדקס, כפי שהוצע לך, לנסות להגיע למינון אופטימלי כי בהחלט ייתכן שתרופה זו תקל עלייך, במינון הולם. אם לאו, תתייעצי עם רופא כאב המכיר את כל התרופות והטיפולים האחרים שניתן להציע לך הכולל גם את הטיפול בגלי רדיו שיכול לעזור, ויכול גם לא....(כמו מרבית הטיפולים לכאב). תראי את זה בתור נסיון חדש לטפל בכאבים ולא רק המשך של כל מה שנכשל. לבינתיים, כולי תקווה שהטרמדקס יקל עלייך ואני כל כך מצטערת על התחושה הקשה והייאוש. אני מקווה שבקרוב תתחילי להרגיש מעט יותר טוב. לבינתיים, אני שולחת לך חיבוק עידוד, מנדי