סבתא שלי חולת סרטן השד

בארץ נשארה לי רק סבתא אחת סבא שלי נפטר וסבא וסבתא שלי מצד אמא חיים בארגנטינה בחודש יולי ימלאו לסבתא שלי שמונים שנה בדיוק חשבתי לעצמי עוד כמה זמן היא עומדת לחיות וקיוויתי שיהיו עוד שנים רבות אבל היום במקרה נשארתי בבית כי לא הרגשתי טוב ואז אמא שלי הודיעה לי שסבתי חולה בסרטן השד אני עדיין לא מעקלת את זה אני לא יודעת על זה כלום אני לא יודעת אם זה תורשתי או אם יש סיכוי שאני או אחותי נחלה בזה אני רק יודעת שאני מפחדת פחד מוות ואני מקווה שסבתא שלי תמשיך לחיות עוד שנים רבות . אני כל כך לא יודעת מה לעשות עם עצמי אני לא מבינה מה קורה עדיין אני לא קולטת מה זו המחלה הזאת פתאום סבתא שלי צריכה לעבור ניתוח עוד ארבעה ימים והיא תעבור לגור אצלנו בבית ותאמת אני כבר לא יודעת איך אני יכולה לעזור אני רק יודעת שאני ממש מפחדת ואני מקווה שהכל יהיה טוב אם מישהו יכול לעזור לי ולהסביר לי מה הולך לעבור על סבתא שלי ולהסביר לי בקשר למחלה והאם זה תורשתי אני אשמח

שלום אופל, הבלתי ידוע הוא אכן מבהיל ומדאיג. אבל האמיני לנו - זה אינו סוף העולם. הדבר הראשון שאת יכולה לעשות זה לאסוף את המידע הרלבנטי , ולקרוא כדי לדעת במה מדובר - מה האפשרויות השונות, מה טיפולים הצפויים, האם את ובנות משפחתך נמצאות בסיכון כלשהו, ועוד שאלות רבות שבודאי מטרידות אותך מאד כרגע. המלצתנו היא לעיין בפרקים הכלולים במדור "מידע רפואי" בתוך קטגוריית ה"מידע" שבאתר עמותת אחת מ- 9 , www.onein9.org.il בנוסף, את מוזמנת להתקשר אלינו בשיחת חינם לקו החם ולדבר עם המתנדבות שלנו שכולן כבר היו בסרט הזה, והחלימו. הן תשמחנה להקשיב, לעזור ולחלוק את נסיונן איתך. מספר הטלפון הוא 400 - 363 - 800 - 1 והקו פעיל בימים א' - ה' בין השעות 10:30 - 13:30 ואחר הצהרים בין 7 - 4 . באיחולי הרבה בריאות.

אופל יקרה, לא כתבת בת כמה את, אך לפי המכתב ניכר שאת ילדה בוגרת ואוהבת מאד את משפחתה. הידיעה הפתאומית על המחלה של סבתך, בוודאי מלחיצה מאד, מאיימת ומפחידה. לא ברור לי מה עומד לקרות, ופתאום בבת אחת הכל משתנה: סבתך תעבור ניתוח, אחרי זה היא תגור איתכם...כל מיני שינויים פתאומיים שקצת מערערים את הסדר הרגיל והקבוע שאת מכירה. לגבי מה הולך להיות התהליך הפיזי של הניתוח ומה שיבוא אחריו, את יכולה לשאול את הוריך ולבקש שישתפו אותך, וכמו כן את מוזמנת להיעזר בגולשים פה או בקו החם שלנו. אולם לגבי החלק הנפשי, והקשר שלך עם סבתך, זה חלק שהוא פנימי יותר, לפעמים קשה לשתף בו אחרים, והוא מכביד עלינו מאד. אני מציעה לך לנסות לדבר עם כל מי שאת מרגישה שזה מתאים לך, הורים, חברים, יועצת בית הספר, מחנכת או כל אחד אחר. הדיבור מוריד מתחושת הכובד שיש, ומקל ריגשית. את גם תמיד מוזמנת לכתוב לנו כאן. מאחלת לסבתך בהצלחה בניתוח, החלמה מהירה, ולך יקרה- שיהיו לך עוד שנים של אושר ושמחה עם סבתך. את נכדה מקסימה. (אני בטוחה שסבתך יודעת כמה את כזו מקסימה ואוהבת...כייף לה!). שבת שלום, שלך, טלי