שאלה לדר נועה בן ברוך

לדר נועה שבת שלום אשתי שנתיים אחרי טיפולים+כריתא הכול להיום תקין נוטלת טמוקסיפן+ זלוטקס תלת חודשי בת 43 וקראתי באחד העתונים הצרפתיים שיש תחליף לטמוקסיפן בשם אנסטרוזול יכול להיות שאני לא כותב במדוייק את שם התרופה . שאין כמעט תופעות לואי לתרופה זו והיא מקטינה יותר מטמוקסיפן את אחוזי ההשנות האם זה נכון? ואם כן מדוע היא לא מאושרת בארץ? ובכלל האם יש תחליף יעיל יותר מטמוקסיפן ? לאשה בת 43 שהגידול הוא הורמונלי מאוד? תודה רבה רבה נמרוד

אנסה לענות עד שתגיע תשובה מוסמכת מד"ר בן-ברוך. התחליף לטמוקסיפן שעליו קראת הן התרופות מקבוצת מעכבי ארומטז (כגון ארימידקס, פמרה, ארומזין), המעכבות את האנזים ארומטז, שאחראי לייצור הסופי של האסטרוגן ברקמת השומן ובבלוטת האדרנל. הטיפול בתרופות אלה יעיל רק אצל נשים שהשחלות שלהן אינן פעילות (אם בגלל גיל בלות, הפסקת הוסת בעקבות כימוטרפיה או דיכוי שחלתי ע"י זריקות זולדקס) . תרופות אלה הראו יעילות גבוהה יותר מטמוקסיפן בטיפול בנשים בגיל הבלות עם סרטן שד מתקדם, עם פחות תופעות לוואי, וע"פ מחקרים אחרונים, גם בטיפול מניעתי משלים בסרטן שד מוקדם. כרגע, תרופות אלה מאושרות בארץ בסל הבריאות לטיפול בסרטן שד מתקדם בלבד. הסיבה שעדיין אין המלצה גורפת לעבור מטמוקסיפן לתרופות מקבוצת מעכבי הארומטז, היא שלרופאים קשה להתמודד עם החלפת תרופה בת 25 שנה, שיתרונותיה וחסרונותיה ידועים (טמוקסיפן), בתרופה חדשה (ממשפחת מעכבי הארומטאז: ארימידקס, פמרה וארומזין). יש רופאים שמעדיפים שייערכו עוד מחקרים ארוכי טווח ובדיקות לפני שיעברו להשתמש בתרופה החדשה. בנוסף, ע"פ מיטב ידיעתי, המחקרים שנעשו כללו נשים מבוגרות יותר (גיל 60 ומעלה), שלא קיבלו טיפול כימותרפי, ולכן אין כרגע מספיק מידע לגבי בעיות שאולי יצוצו בעוד 20 שנה או השפעתן של תרופות אלה על נשים צעירות יותר בגילאי 30-40, שכן קיבלו כימותרפיה. מעכבי הארומטאז אכן זכו להכרה, אך בינתיים ההמלצה הכללית של רוב האונקולוגים היא להשתמש בהן רק כשלמטופלת יש בעיות מיוחדות עם הטמוקסיפן (תופעות לואי או התוויות נגד). במקרה כזה, האונקולוג יכול לכתוב מכתב בקשה לקופ"ח בבקשה לאשר את הארימידקס במקום הטמוקסיפן. גם אז, קופות החולים לא ממהרות לאשר. העובדה שהארימידקס, למשל, יקרה פי 3-4 מהטמוקסיפן היא כנראה אחת הסיבות העיקריות שבגללן קופות החולים לא ממהרות לאשר אותה... מקווה שעזרתי.

שרית יקרה, אני מלאת התפעלות מידיעותיך הרבות והצורה הממש מקצועית שבה את עונה פה בפורום, אבל מאד מפריע לי השימוש במונח המיושן והמקומם "גיל הבלות". אנחנו לא נובלות כשנפסקת לנו הווסת ! בעיני, לקרוא להפסקת הוסת בשם "בלות" מרמז על התיחסות לפיה כל ערכה של האשה הוא במידת פריונה. יש הרבה מונחים אחרים שניתן להשתמש בהם ללא הקשר שלילי: אל-וסת, גיל המעבר, לאחר גיל הפריון וכו'. מה דעתך לאמץ מינוח חדש ?

שרית ענתה לך תשובה מאד ממצה לגבי שאלתך, אני גם מפנה אותך לקיצור של תשובתי לשאלה דומה http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=146&i=84951&t=84722