טיפול במדכאי GnRH

לאחרונה נתגלה אצל אשתי גידול בשד. היא עברה ניתוח להסרתו, ועתה אנו שוקלים אפשרויות לטיפול מונע. על סמך תוצאות של בדיקות שונות שעברה אשתי, הרופאה שלה הציעה לטפל בהקרנות (בערך 30) וכן טיפול הורמונלי (למשך שנתיים). עד כמה שהבנתי, הטיפול ההורמונלי הוא טיפול בחומרים מדכאי GnRH. רציתי לשאול כמה שאלות: 1) האם טיפול במדכאי GnRH הוא מקובל כטיפול מונע לסרטן שד? 2) מה התועלת בדיכוי השחלות? 3) האם יש תוצאות מחקרים לגבי הסכנות של איבוד פוריות אחרי טיפול ממושך במדכאי שחלות? (אשתי בת 26) 4) האם יש חומרים עדיפים על אחרים מבחינת יעילות ומבחינת תופעות לואי? 5) מה הן תופעות הלואי הידועות וכיצד ניתן להיתמודד איתן (אחרי הכל מדובר בשנתיים !!)

זוגצעיר, עצוב לשמוע על עוד ועוד מקרי סרטן שד בגיל כ"כ צעיר (ואני הייתי בטוחה שאני הכי צעירה כשהתגלה אצלי סרטן שד בגיל 31...). אני אמנם לא רופאה, אך אנסה לעזור עם מידע מהאתר עד שתגיע תשובת אחת האונקולוגיות. אני משערת שהטיפול שעליו אתה מדבר הוא בזולדקס, שהוא צורה סינטטית של ההורמון LHRH (המכונה גם GnRH). מידע נרחב לגבי טיפול הורמונלי תוכלו למצוא באתר "אחת מתשע" תחת -> "מידע רפואי" (http://www.onein9.org.il/meida-refui.asp) -> "טיפול הורמונלי". אני מעתיקה לכאן כמה מהקטעים הרלוונטיים: חלק גדול מגידולי השד מתפתח עקב אספקה של הורמוני מין נשיים טבעיים (אסטרוגן ופרוגסטרון). מכאן נובע שמניעת אספקת ההורמונים לגידול תמנע את התפתחותו או את הישנות המחלה, וזו אכן מטרת הטיפול ההורמונלי המושגת על ידי מניעת אספקת ההורמונים לגידול. גידול שזקוק להורמונים על מנת להתפתח, נקרא גידול רגיש-הורמונים או גידול תלוי-הורמונים. הטיפול ההורמונלי מיועד רק לגידולים רגישי-הורמונים ובעיקר לגידולים רגישי-אסטרוגן, המהווים חלק גדול מגידולי השד. המטרה העיקרית של הטיפולים ההורמונלים היא למנוע מתאי סרטן השד לקבל גירוי מאסטרוגן, ואת זאת ניתן לעשות במספר דרכים: דרך אחת היא לחסום את הקולטן ה"מצפה" לאסטרוגן. (או בדימוי שלנו: לא לאפשר למפתח להיכנס לחור המנעול המתאים לו). ניתן לעשות זאת ע"י מתן תרופה שתפעל כאנטי-אסטרוגן ולא תאפשר לאסטרוגן להיקלט על ידי תאי הגידול הסרטני. תרופה כזאת היא הטמוקסיפן אשר נחשבת כיום לטיפול ההורמונלי הנפוץ ביותר. דרך אחרת: במקום למנוע מהאסטרוגן להיקלט על ידי התא הסרטני, יש לדאוג שלא יהיה יותר אסטרוגן בגוף, הקולטן לא יקבל את האסטרוגן שנחוץ לו, והתא הסרטני לא יוכל להתפתח. ניתן להפסיק את ייצור האסטרוגן בגוף האישה באמצעות תרופות. אצל נשים בגיל הפריון ניתן לעשות זאת באמצעות התרופה זולדקס. אצל נשים לאחר גיל המעבר ניתן להשתמש במשפחה חדשה של תרופות המשתייכות לקבוצת "מעכבי ארומטז" ונקראות ארימידקס ו-פמרה. דרך נוספת לדכא את ייצור האסטרוגן בגוף היא על ידי גרימת הרס לשחלות בניתוח כריתה או בהקרנות. הרס עקיף לשחלות יכול להיגרם גם בעקבות טיפול כימותרפי. הכימותרפיה הורסת לא רק תאים סרטניים אלא גם תאים בריאים, ולכן היא עשויה להרוס את התאים שמייצרים אסטרוגן בשחלות. כמו לתרופות אחרות גם לתרופות הנמצאות בשימוש לטיפול הורמונלי בסרטן שד יש תופעות לוואי. לכל תרופה יש את תופעות הלוואי שלה וכל אחת מגיבה לתרופה בצורה שונה. כמו לפני כל טיפול מומלץ גם במקרה של טיפול הורמונלי לעדכן את הרופא המטפל לגבי ההיסטוריה הרפואית שלך, לפני התחלת הטיפול. תופעות הלוואי הנפוצות דומות לסימפטומים של גיל המעבר: גלי חום, הפרעות בעיכול ובחילות קלות, אשר חולפים עם הזמן. אצל נשים בגיל הפריון עלולות להיות הפרעות בסדירות ובעוצמתו של המחזור, עד להפסקתו המלאה. קיים סיכון קלוש להופעת תופעות לוואי העלולות להיות מסוכנות יותר כמו הפרעות בראיה, כאבי ראש בעוצמה חריגה, וחשש לטרומבוזה ( קרישי דם). במקביל למעקב האונקולוגי חשוב להקפיד גם על מעקב גינקולוגי במהלך הטיפול . הרחבה על הנושא ניתן למצוא בפרקים הספציפיים העוסקים בכל אחת מהתרופות. מקווה שעזרתי ומאחלת לאשתך הרבה בריאות.

שרית, תודה רבה על תשובתך (חבל שאף רופא לא מצא לנכון לענות.. :-( ) אנו מוטרדים במיוחד מההשלכות של הטיפול על היחסים ביננו. בפרט תופעות של עצבנות, חוסר חשק מיני ויובש בנרתיק. האם את עברת טיפול דומה? האם ידוע לך משהו לגבי הסיכויים של תופעות אלו? האם הן נדירות או שכיחות? תודה.

יש הרבה סוגי טיפולים מונעים בסרטן שד. אחד מהם הוא טיפול הורמונלי. בנשים צעירות הרבה פעמים זה אומר דיכוי פעולת שחלות, בדרך כלל עם תוספת של תרופה נוספת הורמונלית כמו טמוקסיפן או ארימידקס. טיפול הורמונלי מונע ניתן בדרל כלל לחמש שנים ולא לשנתיים. האם המלצה זו מתאימה לכם - אין לי כל דרך לדעת - אין בידי כל פרטים לגבי האבחון בסיכוי לפגיעה בפוריות מאד תלויה בגיל, בגיל קרוב ל40 יש סיכוי ניכר לפגיעה בפוריות בגיל צעיר בין 20 ל30 הסיכון קטן יותר אך אינו אפס. לגבי תופעות לואי - קיבלתם משרית (תודה שרית - ( : ), פרוט נרחב. כדאי לדבר עם האונקולוג או הגנקולוג שלכם. ובכלל לפיסוג השאלות ששאלתם נראה שההסבר שקיבלתם מהאונקולוג המטפל לא היה מספק ואני ממליצה לפנות ליעוץ חוזר.

תודה רבה לכל מי שענה.