מרקרים

מי יודע מה הטווחים של 3 המרקרים? cea ca15/3 ca125 תודה

בדיקות המרקרים לזיהוי מחלת הסרטן בדיקות המרקרים נועדו לאפשר לרופאים לזהות מציאותם של גידולי סרטן ולעקוב אחר מגמות התפתחות של גידולים בעקבות טיפולים. בדיקות המרקרים מבוססות על חישוב כמות של חלבונים מסוימים (יחידות למיליליטר), פרוטאינים אשר כמותם גדלה כאשר מתפתחים בגוף תאי סרטן. תאי הגידול מפרישים חלק מהחלבונים לדם, ואלו נמדדים במעבדה כאשר לכל סוג חלבון הוגדר מרקר ספציפי המודד את ערכו. ההנחה היא שככל שנוצרים יותר תאי סרטן בגידול, כך יופרשו יותר חלבונים לדם, אך בפועל מתברר שלא תמיד מתקיים קשר חד משמעי בין ערך של מרקר להתפתחות הגידול. תאי סרטן לא מתרבים בצורה עקבית, כאשר בתקופה מסוימת קימת התפרצות של ריבוי מהיר מאוד (מספר התאים גדל בקצב לוגריתמי) ואחר כך יכולה להיות רגיעה מוחלטת וחוזר חלילה. להלן המרקרים העיקריים הרלבנטיים לסרטן השד : CA-15.3 = מזהה סרטן שד, שחלות, ריאות ופרוסטטה. ערך נורמלי : עד 40. CA-19.9 = מזהה סרטן מעיים, לבלב, קיבה ודרכי מרה. ערך נורמלי : עד 30. CA-125 = מזהה סרטן שחלות (בעיקר סוג זה), רחם, צוואר רחם, לבלב, כבד, מעיים, שד, ריאות ודרכי עיכול. ערך נורמלי : עד 35 CEA = מזהה סרטן מעיים בעיקר כאשר מתפשט, מלנומה, לימפומה, צוואר רחם, שלפוחית שתן, כליות, בלוטת תריס, כבד, שחלות. במחקרים רבים הוכח שכאשר הגידול נמצא במצב של הצטמקות , תאי סרטן רבים מתים וכמות רבה של חלבונים מופרשת אל הדם, מה שמעלה בצורה תלולה את ערכי המרקרים. בנוסף, מאבחנים ירידה בערכי הברזל בדם (Iron) ועליה במספר הכדוריות הלבנות במידה ומערכת החיסון לא נפגעה מהטיפול (טיפול כימותרפי פוגע במערכת החיסון, וטיפול טבעי מחזק את מערכת החיסון ובדרך זו הגוף עצמו מצטרף לפגיעה בתאי הסרטן). כאשר כמות התאים יורדת משמעותית, גם ערכי המרקרים יורדים. המשמעות של הסבר זה היא שכאשר ערכי מרקרים עולים בצורה תלולה בפרק זמן קצר, יתכנו שני מצבים הפוכים : כיוון חיובי של השמדת הגידול או כיוון שלילי של התפתחות מהירה של הגידול ואולי אף התפשטות לאיברים אחרים. כתוצאה מתנודות אלו, ארגון האונקולוגים האמריקאי (ASCO) הורה לאונקולוגים לבצע בדיקת מרקרים לאחר המתנה של לפחות חודש וחצי לאחר תחילת הטיפול הכימותרפי. מחקרים רבים הוכיחו שהמרקרים במקרים רבים לא מאבחנים גידול הצומח בגוף, וגורמים נוספים שלא קשורים כלל לסרטן (תרופות מסוימות) גורמים גם הם לעלייה בערך המרקרים. אובחנו מקרים בהם גידול התפשט על פני כל השד במשך מספר שנים מבלי שהוא אובחן על ידי עלייה בערכי המרקרים, וגם ממוגרפיה וסריקת CT לא איתרו את המחלה. לכן, ארגון האונקולוגים האמריקאי (ASCO) הורה לאונקולוגים לא להסתמך על בדיקת המרקרים כמדד לאיבחון סרטן. המדד האמין לזיהוי סרטן היא בדיקת הביופסיה וניתוח, אך אין אפשרות כמובן לבצע פעולות רפואיות מסוג זה באופן שגרתי. ================================================== המידע מבוסס על מסמכים שהופצו על ידי ארגון ASCO בארה"ב.

ענתי, היי הטווחים הנורמליים הם: cea 0-3 ca15-3 0-30 ca125 0-35 הערה: את צריכה לבדוק את הערכים הנוכחיים באופן יחסי לבדיקה קודמת. המון בריאות!

שלום ענתי, מידע על מרקרים נכתב בראתר עמותת אחת מתשע, לנוחיותך המידע מובא מטה:- Markers בדיקת מרקרים היא בדיקת דם בה מודדים סמנים לסרטן. שני סמנים לסרטן השד הם CEA ו- CA 15-3. בד"כ רמת הסמנים האלה גבוהה אצל נשים עם סרטן שד גרורתי. מכיוון שרגישות הבדיקות אינה גבוהה בדיקות אלה שימושיות פחות לשלבים מוקדמים של סרטן השד. הרמה הנורמלית של CEA היא פחות מ- 5 ng/ml. רמה של 5-10 ng/ml מציינת עלייה מתונה, ורמה מעל 10 ng/ml מציינת עלייה גבוהה. עלייה ברמת ה- CEA עשויה להצביע על הישנות הסרטן או קיום גרורות. יחד עם זאת, רמת ה- CEA עשויה להיות גבוהה גם במצבים שאינם סרטניים, לדוגמא: אולקוס בקיבה, פוליפים במעיים וסיבות נוספות. מסיבה זאת, ישנם כיום אונקולוגים שאינם משתמשים בבדיקות מרקרים, שכן לעיתים הבדיקות מעוררות חרדות מיותרות. הסמן CA 15-3 הוא סמן נוסף לסרטן השד. הרמה הנורמלית של CA 15-3 היא פחות מ- 40 UI/ml. רמה של 40-60 UI/ml מציינת עלייה מתונה, ורמה מעל 60 UI/ml מציינת עלייה גבוהה. הסמן אפקטיבי בעיקר במעקב אחר סרטן שד גרורתי. ברוב המקרים אין משתמשים ב- CA 15-3 ככלי בלעדי להערכת סרטן שד גרורתי, אולם הוא יכול להוות אמצעי עזר נוסף המאפשר לדעת אם חולה מגיבה לטיפולים שהיא מקבלת. אנו מקוות שהמידע אכן עוזר לך. בברכה, צוות אחת מתשע

אמי סבלה מסרטן השד, טופלה, החלימה וחזרה להיבדק. בבדיקה התקופתית הראשונה נמצא שה CA 15 שלה עומד על 52. היא נבדקה בבדיקות מקיפות ולא נמצאו כל ממצאים מדאיגים. עם זאת, חודשיים לאחר מכן היא שבה ונבדקה בבדיקת מרקרים והפעם עמד הרף על 57. אני מבין מדבריכם שככל הנראה מדובר בסימנים לסרטן שד גרורתי, או אולי לא בהכרח? מכל מקום, אודה לכם אם תאירו את עיניי בכמה נושאים: 1. האם אמנם מדובר בסימן לסרטן שד גרורתי בהכרח? 2. האם אפשר שמדובר בסימן לסרטן אחר שמקנן אצלה? 3. מה המשך הטיפול המקובל במקרים אלה והאם יש צורך בהכרח בטיפול? 4. האם טענה אחת ששמעתי - כי ניתן להמשיך ולחיות שנים רבות גם עם נתונים כאלה, נכונה? המון תודה מראש, שי - בן מודאג לאם חולה