שאלה לדר נועה בן ברוך

לדר בן ברוך שלום רב לי יש גידול הורמונלי עם קולטנים גבוהים מאוד ולידע כללי אני מבקשת לדעת איזה הורמון מאיץ את הגידול ובאיזו מידה? אסטרוגן או פרוגסטרון? בברכה הלנה

שלום הלנה, אנו מביאות בפניך את המידע שהכלול בפרק על "טיפול הורמונלי" באתר של "אחת מתשע" בו תוכלי למצוא תשובות לשאלותיך. "מהי מטרת הטיפול ההורמונלי ובאילו מצבים הוא ניתן ? חלק גדול מגידולי השד מתפתח עקב אספקה של הורמוני מין נשיים טבעיים (אסטרוגן ופרוגסטרון). מכאן נובע שמניעת אספקת ההורמונים לגידול תמנע את התפתחותו או את הישנות המחלה, וזו אכן מטרת הטיפול ההורמונלי המושגת על ידי מניעת אספקת ההורמונים לגידול. גידול שזקוק להורמונים על מנת להתפתח, נקרא גידול רגיש-הורמונים או גידול תלוי-הורמונים. כאשר הגידול זקוק לאסטרוגן (הורמון המין הנשי העיקרי) הוא נקרא תלוי-אסטרוגן או רגיש-אסטרוגן, וכאשר הגידול רגיש לפרוגסטרון מדובר בגידול תלוי-פרוגסטרון. הטיפול ההורמונלי מיועד רק לגידולים רגישי-הורמונים ובעיקר לגידולים רגישי-אסטרוגן, המהווים חלק גדול מגידולי השד. כיצד מתפתח גידול תלוי-הורמונים ? בגידול תלוי-הורמונים יש לתאים קולטני-אסטרוגן ו/או קולטני-פרוגסטרון (רצפטורים). ניתן לדמות את הקולטן למנעול הנמצא בתוך התא, ואת ההורמון למפתח. המנעול (כלומר הקולטן) בנוי בצורה כזו המאפשרת רק למפתח המיוחד המתאים לו (כלומר להורמון מסוים) להתחבר אליו ו"לפתוח" אותו. האסטרוגן (או הפרוגסטרון) הוא המפתח שמתחבר לקולטן המנעול וכך התא הסרטני "נכנס לפעולה" ומתחיל לגדול. כיצד אדע אם הגידול שלי הוא תלוי-הורמונים ? כדי לדעת אם הגידול הוא תלוי-הורמונים , מבצעים בדיקת קולטנים על דגימה הנלקחת מהגידול. בדיקה זאת מבוצעת על ידי הפתולוג במעבדה. במידה והגידול אכן תלוי-הורמונים , הוא מתואר בדו"ח הפתולוגי כגידול חיובי-לאסטרוגן (estrogen-positive) - ובקיצור ER+ - או כגידול חיובי-לפרוגסטרון (progesterone-positive) - ובקיצור PR+ . הגידול עשוי להיות גם שלילי לקולטני-אסטרוגן (ER-) או שלילי לקולטני-פרוגסטרון (PR-) . במקרה כזה, פירוש הדבר שהתא הסרטני גדל גם ללא קבלת גירוי מאסטרוגן או פרוגסטרון. כיצד פועל הטיפול ההורמונלי ? המטרה העיקרית של הטיפולים ההורמונלים היא למנוע מתאי סרטן השד לקבל גירוי מאסטרוגן, ואת זאת ניתן לעשות במספר דרכים: דרך אחת היא לחסום את הקולטן ה"מצפה" לאסטרוגן. (או בדימוי שלנו: לא לאפשר למפתח להיכנס לחור המנעול המתאים לו). ניתן לעשות זאת ע"י מתן תרופה שתפעל כאנטי-אסטרוגן ולא תאפשר לאסטרוגן להיקלט על ידי תאי הגידול הסרטני. תרופה כזאת היא טמוקסיפן, המשמשת כיום הטיפול ההורמונלי המקובל ביותר. דרך אחרת: במקום למנוע מהאסטרוגן להיקלט על ידי התא הסרטני, יש לדאוג שלא יהיה יותר אסטרוגן בגוף, הקולטן לא יקבל את האסטרוגן שנחוץ לו, והתא הסרטני לא יוכל להתפתח. ניתן להפסיק את ייצור האסטרוגן בגוף האישה באמצעות תרופות. אצל נשים בגיל הפריון ניתן לעשות זאת באמצעות התרופה זולדקס. אצל נשים לאחר גיל המעבר ניתן להשתמש במשפחה חדשה של תרופות המשתייכות לקבוצת "מעכבי ארומטז" ונקראות ארימידקס ו- פמרה. דרך נוספת לדכא את ייצור האסטרוגן בגוף היא על ידי גרימת הרס לשחלות בניתוח כריתה או בהקרנות. הרס עקיף לשחלות יכול להיגרם גם בעקבות טיפול כימותרפי. הכימותרפיה הורסת לא רק תאים סרטניים אלא גם תאים בריאים, ולכן היא עשויה להרוס את התאים שמייצרים אסטרוגן בשחלות. למי מומלץ לקבל טיפול הורמונלי ? טיפול הורמונלי מסייע (adjuvant ) מומלץ לנשים שהגידול שלהן אובחן כתלוי-הורמונים, ללא תלות בגיל, במצב המחזור, בגודל הגידול ובמידת התפשטותו לבלוטות הלימפה. כלומר, כמעט לכל אישה שהגידול שלה רגיש להורמונים יומלץ לקבל טיפול הורמונלי מסייע. ניתן לחרוג מהמלצה זו כאשר מדובר בנשים בגיל הפריון שהגידולים שלהן קטנים מ- 10 מ"מ, אשר רוצות להימנע מהסימפטומים של שלילת אסטרוגן (שהם בעיקר תופעות של גיל המעבר). מקרה נוסף המאפשר חריגה הוא של נשים מבוגרות עם גידולים קטנים מ- 10 מ"מ, אשר סובלות מהופעת קרישי דם בורידים. הטיפול ההורמונלי אינו מומלץ לאישה שהגידול שלה איננו תלוי-הורמונים. (כלומר, מקרים שבהם תוצאת הדו"ח הפתולוגי היא אסטרוגן שלילי ER- , או פרוגסטרון שלילי PR- ). כאשר מדובר בגידולים שאינם רגישי-הורמונים , לא העידו תוצאות ניסויים קליניים מבוקרים על סיכוי מופחת להישנות המחלה ולהופעת גידול בשד השני, כתוצאה מטיפול הורמונלי. תופעות לוואי כמו לתרופות אחרות גם לתרופות הנמצאות בשימוש לטיפול הורמונלי בסרטן שד יש תופעות לוואי. לכל תרופה יש את תופעות הלוואי שלה וכל אחת מגיבה לתרופה בצורה שונה. כמו לפני כל טיפול מומלץ גם במקרה של טיפול הורמונלי לעדכן את הרופא המטפל לגבי ההיסטוריה הרפואית שלך, לפני התחלת הטיפול. תופעות הלוואי הנפוצות דומות לסימפטומים של גיל המעבר: גלי חום, הפרעות בעיכול ובחילות קלות, אשר חולפים עם הזמן. אצל נשים בגיל הפריון עלולות להיות הפרעות בסדירות ובעוצמתו של המחזור, עד להפסקתו המלאה. קיים סיכון קלוש להופעת תופעות לוואי העלולות להיות מסוכנות יותר כמו הפרעות בראיה, כאבי ראש בעוצמה חריגה, וחשש לטרומבוזה ( קרישי דם). במקביל למעקב האונקולוגי חשוב להקפיד גם על מעקב גינקולוגי במהלך הטיפול . הרחבה על הנושא ניתן למצוא בפרקים הספציפיים העוסקים בכל אחת מהתרופות. מה התועלת הצפויה מהטיפול ? מחקרים ארוכי טווח הראו שטיפול הורמונלי מביא לירידה משמעותית בסיכוי להישנות המחלה, לירידה משמעותית בסיכוי להופעת גידול חדש בשד השני, ולעלייה בתוחלת החיים."