שאלה מאתגרת

שלום. שאלתי איננה ממוקדת, היא כללית מדי, וחסרת פרטים רפואיים. ואני שואלת בדרך זאת, כי אינני חושבת שאפשר לענות על שאלה כזאת בצורה מדוייקת. שאלתי: סרטן שד, לאחר מסטקטומי, עם גרורות בעצמות. מה הסטטיסטיקה לגבי שנות הישדרדות? התשובה מאתגרת, כי קל מאד להישאב לתשובה של: "קשה לאמוד"... ואני מדברת על סטטיסטיקה ולא על תשובה מדוייקת. אפשר לחיות חודש? כמה חודשים? אולי שנה? שנתיים? יותר? התשובה לא תתקבל אצלי כמשהו מוחלט, אך כמשהו, שאפשר להתחיל לתכנן קצת איך אדם רוצה לחיות את התקופה הבאה בחיים שלו. וזה מאד שונה, אם הסטטיסטיקה מאפשרת חשיבה על שנה או על חודש... או יותר.. כמובן שאנחנו לא אלוהים, ומה שאני מבקשת זאת סטטיסטיקה אמפירית. (מקבלת טיפול כמוטרפי) אגב, מכירה מישהי שחיה רק 3 חודשים אחרי שהתגלו גרורות בע"ש וקודם היה הCT תקין. לכן רציתי לשמוע עוד ולא להתמקד במקרה הפרטי שלה. להתראות עוד הרבה שנים.

אכן, קשה לתת תשובה מדויקת - אורך החיים לאחר גילוי מחלה גרורתית בעצמות תלוי במספר גורמים - תכונות ביולוגיות של הגידול, רגישות הגידול להורמונים, אפקטיביות הטיפול ועוד. צריך לזכור שכל שנה יוצאות תרופות חדשות וכו'. יש חולות שחיות עמנו גם 10 שנים אחרי אבחון גרורות. אנחנו מתיחסים לאבון זה כמו לכל מחלה כרונית - בכרת, כליות וכו' אשר מקבלת טיפול כרוני (+דיאליזה...) וכו'

אני עם גרורות בעצמות כבר 7 שנים. היום אני בת 49. כרגע יש התלקחות די חמורה אבל מאתמול אני מרגישה יותר טוב ומקווה שימשיך להשתפר. אני מודה שהפעם כמעט נשברתי. מקווה שגם לך יהיו שנים טובות וארוכות. בהחלט אפשר לחיות טוב עם הגרורות עם עליות ומורדות. הירידות שוברות העליות מרוממות אבל אלו החיים עצמם איך יהיו עליות ם לא יהיו ירידות??

מתעניינת יקרה שלום, שאלה ששאלת נשאלה בפורום זה עשרות פעמים והצורך לקבל עליה מענה מובן לכולם. את צודקת ברצון שלך לדעת, לשלוט ולתכנן דברים ומובן לי גם הקושי לקבל תשובה כמו "אי אפשר לדעת". אני אנסה לסכם לך את תשובות הרופאים לשאלה זו. רבים כתבו כי ישנן נשים החיות עם גרורות בעצמות במשך שנים (אפילו עשר).אני מודה שזכיתי להכיר כמה וחלקן כתבו גם בפורום זה. לעומת זאת, יש נשים, כפי שאת ראית שלא מצליחות להאריך חיים. לכן, כאשר עוסקים בניסיון לחזות לוקחים מרכיבים רפואיות שונים כגון מאפייני הגידול, תגובות לטיפולים וממשיכים לתת כל טיפול שמטרתו להאריך חיים. הנטייה של מרבית היועצים בפורום היא להתייחס היום למחלה גרורתית כמו כל מחלה כרונית. אני מתארת לעצמי שתשובה זו מספקת רק באופן חלקי, אולם כפי שכתבת באמת מאוד קשה להשיב על שאלה זו. חשוב לי לציין כי מעבר לאספקטים הרפואיים, ישנה מורכבות רגשית לא פשוטה אשר גם היא מצריכה את המענה ההולם. אני בהחלט חושבת שכאשר מתמודדים עם שאלות מורכבות כאלו, חשוב לקבל מענה גם לצרכים הרגשיים. בהקשר זה אציין כי קיים מגוון רחב של אפשרויות תמיכה אותו מציעה עמותת "אחת מתשע". באם תרצי לשמוע, תוכלי לפנות ליעל יגור, רכזת תמיכה בטל 036021717 יעל תשמח להציג בפנייך את האפשרויות השונות. בברכה, אנה