אני תוהה ביני לבין עצמי

אני לא עומדת בשום קבוצת סיכון לא מעשנת לא שותה (אפילו לא קולה :) ) לא נוטלת גלולות ללא סיפור משפחתי מתעמלת אוכלת בריא חיה את חיי בשמחה וסיפוק כאמא לילדים בת 25 אז מאיפה לעזעזל הגיע הדבר הזה? אני מחוץ לסטטיסטיקה. ומאין אדע שהם יפעלו לטובתי בענין סיכויי ההחלמה?!..........

חני יקרה, אני מאד מזדהה עם כל השאלות שמציפות אותך. זה תהליך מוכר לכל אחת שנמצאת כאן ולא משנה מה גילה,צעירה מאד כמוך או "קשישה" בת 48 כמוני,או סבתות. גם אני לכאורה-לא מתאימה לסטיטיסיטקה של החולות,אבל מה לעשות אנחנו כבר חלק ממנה. עכשיו למה אפשר כן לעשות-אפשר להסתכל על כך שעל אף שאת כה צעירה-יש לך כבר 3 ילדים,במידה והסרטן שלך עם מאפיינים הורמונליים,ותיצטרכי להוציא את השחלות (דבר שמוריד באחוזים גבוהים השנות המחלה) אז איזה מזל שהספקת כה רבה בגיל כה צעיר! אם את בשלב המוגדר גילוי מוקדם של המחלה-סיכוייך להרפא לחלוטין הינם נעל ל90 אחוזים-וזה המון! את צריכה להאמין שזה אפשרי . אני כבר כ9 חודשים במסע הזה- של הטיפולים והנתוחים,האור בהחלט מתחיל להראות,קחי אוויר חמודה,יש דרך לעשות,אבל אין ספק שאת תוכלי ןלעבור אותה ולנצח. אנחנו כאן מחבקת

הי חני, בר כתבתי לך בעיניינינו. אני מאוד מזדהה עם רגשותייך! גם אני צעירה די בשביל זה. את שתי בנותי(3 ו- 4.5) הנקתי עד גילאים מאוחרים יחסית וחשבתי לתומי שזה יפתור אותי מהעונש הזה. אני תמיד (מאוד משתדלת) מסתכלת על חצי הכוס המלאה ובוחנת את המחלות הקשות ו/או המצבים הקשים שלא קיבלתי ונכנסתי אליהם! קחי בחשבון שאני גם נפרדתי מבעלי סמוך מאוד לזמן הגילוי ובמקום לקבל תמיכה ואהבה ממנו ברגעים הקשים הוא מעדיף לנפנף לי בבחורה החדשה ובחיים החדשים שלו - מה שמקשה עלי מאוד! אבל כמו בחיים - הגלגל מסתובב ואני אמרתי לו שהיום אני למטה אבל לא לעוד הרבה זמן!! אני רואה את עצמי בשנה הבאה בריאה (עם שיער ארוך!!!!!), בית חדש ובתקווה לאהבה חדשה! תשמחי שיש לך בעל שאני מקווה שמפרגן ותומך, שיש לך 3 ילדים ולכן ההתלבטות על המשך ילודה לא תעמוד על הפרק ותקשה עוד יותר, שיש לך משפחה וחברים וכמובן יש לך פה אותי ואת כל הבנות המדהימות והגיבורות פה בפורום שישמחו לעזור ולתמוך! שיהיה בהצלחה ותעדכני אותנו במתרחש.. שרון

חני היקרה שלום, חשבתי הרבה על דברייך במהלך היום ואני בהחלט יכולה להבין את הצורך לעסוק בשאלות "מדוע זה קרה לי". כאשר מבשרים בשורה קשה אצל חלק מאנשים מתעוררת פגיעות גדולה מאוד ולעתים חוסר אונים וחוסר שליטה. מרבית הנשים מדווחות כי חשות כי אינן שולטות בחיים שלהן וכי מרגישות שאינן מוגנות יותר. תחושת הביטחון הקיומי נפגעת, מתעוררות שאלות קשות מאוד ונחשפת פגיעות גדולה. בהקשר זה, אחת הדרכים לנסות ולהחזיר את השליטה היא לנסות להבין מדוע זה קרה. ולכן, נשים רבות המתמודדות עם המחלה עוסקות בשאלות דומות. מכיוון שאין לכך תשובה מספקת, לרוב מסע זה נגמר בתחושה של תסכול. אולם זו לא הדרך היחידה להתמודד עם התחושות הקשות המתעוררות בעת התמודדות עם המחלה ואני בהחלט מאמינה כי קיימות דרכים אחרות לנסות להחזיר את השליטה בחייך. אחת הדרכים הטובות הינן שיחות טיפוליות עם אנשי מקצוע בתחום. בעמותת "אחת מתשע" תוכלי למצוא מגוון של אפשרויות תמיכה ביניהן קבוצות תמיכה המיועדות לנשים צעירות המתמודדות עם המחלה, קו חם המיואש על ידי מתנדבות אשר התמודדו עם המחלה וטיפולים רגשיים הניתנים על ידי נשות מקצוע בתחום. באם תרצי תוכלי לקבל מידע נוסף בטל' 036021717. כולנו כאן איתך, אנה