שאלה לרופאים

שלום, אני בת 42, מקבלת מזה כחצי שנה טמוקסיפן. המחזור לא פסק עקב כך. בבדיקת אולטראסאונד שעברתי השבוע נתקבלו הממצאים הבאים (בסוגריים מצוינים הממצאים מבדיקה שעברתי כחודש לאחר תחילת הטמוקסיפן): עובי רירית: 14 מ"מ (לעומת 10 מ"מ) מרקם רחם מעט שרירני ומעט בלתי סדיר (בבדיקות קודמות היה תקין) שחלה ימנית: 46 על 33 ובתוכה ממצא ציסטי בקוטר 24 מ"מ (לעומת 36 על 22, ללא ציסטה) שחלה שמאלית: 47 על 36 ובתוכה ממצא ציסטי בקוטר 29 מ"מ (לעומת 44 על 29 ללא ציסטה) שאלותי הן: לנוכח התופעות הנגרמות מהטמוקסיפן, האם ארימידקס עדיף? האם יש הבדל מבחינת עובי רירית הרחם בימים שלפני הביוץ לאלו שלאחריו? תודה

לאפרת תודה עבור שאלתך. אצל נשים לפני גיל המעבר המקבלות טמוכסיפן קיימת השפעה של התרופה על פעילות מערכת ההורמונים והשחלות. הטמוכסיפן מגרה את השחלות לפעילות יתר. הדבר מתבטא ביצירת ציסטות בשחלות וביצור רמות גבוהות של הורמון האסטרוגן. כמו כן יש שכיחות גבוהה של הפרעות במחזורים בעיקר מרווח גדול בין המחזורים. לכן נוצרת רירית רחם עבה. במקרה כזה יש לשקול לקבל במקביל לטמוכסיפן גם זריקות של זלודקס בכדי לשתק את השחלות. אני הייתי מציע לך לבדוק את רמת הורמון האסטרוגן שלך, לעקוב אחר הציסטות (אשר הן ברוב המקרים תפקודיות) רמת CA 125 בדם ולקבל תכשירי פרוגסטרון בכדי לגרום לנפילת רירת הרחם העבה. כמו כן לפי תוצאות הבדיקות לשקול לקבל זריקות זלודקס. אין צורך להפסיק לקבל הטמוכסיפן. ארימידקס לא מתאים לטיפול אצל נשים לפני גיל המעבר. ולכן אינך יכולה לקבל אותו. בברכה פרופסור אילן כהן