מתה מקינאה

עברתי את כל מסכת הטיפולים ויצאתי מחוזקת...אלא שאחרי 3 שנים..באה לבקר אותי גרורה , ומאז אני לא בנאדם. קודם מה שהחזיק אותי זה שאוכל להכנס להריון אחרי המחלה.. עכשיו - גם תקוה זו נעלמה ואיננה. יש לי רק ילד אחד שהוא מקסים אבל אני צריכה להתמודד גם עם הטיפולים עקב חזרת המחלה וגם עם המחשבה שהוא ישאר יחיד. ואני מרגישה שהמשפחה שלי נעצרה באמצע.. רציתי 3 ..ואני מקנאה באחרות שיש להן 2 או 3 .. זה קשה לי יותר מאשר המחלה עצמה. בכלל הפכתי להיות כזו קנאית ......במי שבריאה, בבנות רזות (כי גם קבלתי "מתנה" - עוד 10 ק"ג.. שלא יורדים, וגורמים לי להסתגר בתוך עצמי) , בבנות בהריון, במשפחות מאושרות..רק אני עצובה כל הזמן ובעלי מנסה לתמוך .אומר שעלי להעריך את מה שיש.. אבל קשה לי להשלים עם המצב הזה - ילד ששואל מתי יהיו לו אחים ולא מבין למה אין לו.. וגם הסביבה שמתקדמת הלאה ואני נעצרתי.. עומדת במקום...

אני היקרה שלום, לפני כחודש נכתבה בפורום זה הודעה דומה של אישה שיש לה ילד אחד וגם היא משתוקקת לעוד אולם יכולה להיכנס להריון בגלל המחלה. אני מצרפת לך את קישור להודעתה: http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-146,xPG-383,xFT-266637,xFP-266637,m-Doctors,a-Forums.html הודעתה מיד זכתה לתגובות אוהדות של נשים שהתחברו לדבריה. תחושת קנאה הינה רגש אנושי אשר נחווה על ידי כולנו ואני בהחלט מסכימה איתך שקנאה יכולה לתסכל מאוד. נשים המתמודדות עם המחלה מדווחות על קנאה לנשים בריאות. נשים במהלך טיפולי פוריות מקנאות בכל אישה שיש לה ילד וגם נשים בריאות עם ילדים נוהגות לקנאה באחרים ובאחרות מאלפי סיבות שונות. כפי שאמרתי זהו רגש טבעי מאוד המשותף לכל בני האדם אולם יש זמנים במהלך החיים בהם אנו חווים אותו בעוצמה חזקה יותר מאשר בתקופות אחרות. אחת הדרכים להתמודד עם קנאה היא לדבר עליה ולשתף בה אנשים שיכולים להבין. מסיבה זו אני מאמינה כי קבוצת נשים צעירות המתמודדות עם מחלה ושואלות את עצמן שאלות דומות יכולה לסייע לך להתמודד עם הרגש המתסכל. אשמח מאוד אם תמשיכי לשתף אותנו, אנה

הי, נורא קשה לנחם מרחוק, אני יכולה להבין את עומק ריגשותייך. ממש לא פשוט להתמודד עם גרורה וטיפולים, עם הידיעה שלא תוכלי עוד ללדת ולהרחיב את המשפחה ובכלל שהכל די לא מסתדר כמו שהיית רוצה. מלב אל לב אוכל רק לומר שילד יחיד זה לא כ"כ נורא, נכון שהיית רוצה יותר אבל ההבראה שלך יותר חשובה. הרי את לא מסתכמת/מוערכת רק בגלל מספר ילדייך, את נמדדת בגלל מי שאת ואת עולם ומלואו!!! לגבי ה- 10 ק"ג, גם אני קיבלתי אותם ועוד רבות מאחיותינו לפורום. אין מה לעשות כל הגוף משתנה מהטיפול האנטי הורמונלי ומאוד, מאוד קשה להיפטר מהעודפים. גם אני מקנאה ברזות והחטובות ומוצאת את עצמי לקראת הקיץ מאוד עסוקה באיך אני נראית ובעיקר איך להסתיר. אבל לחשוב איך נראיתי בזמן הטיפולים (לפני שנה וקצת), רזה, צהובה, קירחת, עינים גדולות ובולטות בגלל חוסר הגבות....חסרת רוח חיים - אני מעדיפה את עצמי מלאה ופורחת עם עוד 10 ק"ג. בקיצור יקירתי, מחשבותייך הן מחשבותינו, קנאתך היא קינאתנו, דמעותייך-דימעותינו. העיקר שתדעי שאת לא לבד. עצם חזרת הגרורה שואבת אותך אחורה ומותר לך. אבל אל תהיי עצובה. מאוד קלישאי לומר מה שלא הורג מחשל. אז תני לעצמך זמן, סיימי את הטיפולים ותיראי שתצאי מחוזקת. אני יכולה רק לתת לך חיבוק חם מרחוק ולומר אנחנו כאן בשבילך. להתראות, מירי.ב.

לדעתי, ובאמת שרק לדעתי... את מאבדת פרופורציות. יש שני רבדים- האחד ההתמודודת עם הגרורות, לא פשוט ולא קל. ואני מאחלת לך המון בריאות ואושר ואריכות ימים עם איכות חיים הכי טובה שניתן. באשר לידיל אחד וקנאה- טוב, יש מקום שלינוי פרספקטיביה. קנאה והרגשה של תסכול באים מהחלטות שלך שמתאימות לך ולתפיסת עולמך. אבל!!! ניתנים לשינוי. בעבודה קשה כן, אבל אולי ישפר לך את איכות החיים. ילד אחד- תהני ממנו, אני הייתי בת יחידה, וחשבתי שזה הכי הכי, ורציתי גם רק ילד אחד. היה לי 100 אחוז הורים, מאה אחוז תשומי, ובכלל ראיתי המון, וקיבלתי המון. ולרגע לא חשתי מתוסכלת מכך. הילד ירגיש את התיסכול שלך וישדר לך אותו, אם תסבירי לו, הוא יבין. יש עוד הרב הסיבות שמשפחות מתוכננות נתקעות באמצע, רוצה פירוט? מלחמות, פיגועים, גירושים... ועוד. כך שלא עם כל הכבוד סרטן השד הוא הגורם הבלעדי לזה. אצלך זה נכון, תחשבי שיש עוד המון. תעשי לך רישמה של דברים לא נחמדים בעוד ילדים: למשל לא לישון, למשל בוכים.. ועוד. אני בעד פתיחות ושיחות והסברים על המצב תמיד ועם כולם. יש בי גם את ההנאה הקטנה שלומר לאנשים שלא ממש מכירים אותי שאני אחרי סרטן השד. ולראות את הפנים שלהם. אם את עצובה כל הזמן וזה לא נוח לך - שפרי את זה במודע, לכי לאנשי מקצוע ושוחחי, קחי כדורים, בקיצור, אם יש לך את היום, למדי לחבק ולאהוב את ההוה ואת מה שיש, ולא לבכות על מה שאין ולא יהיה. שבת שלום ד.

לד. שלום, התרשמתי מהתשובה שלך והייתי רוצה לשוחח איתך. התוכלי להעביר אלי כתובת אימייל או מס' טל'?

יפה, אהבתי את השקפת העולם שלך שבאמת מחזירה אותנו לפרופורציות. כל הכבוד!