לאנה, זינה, תמרי, צילי ורחל

יקירותי! תודה על העידוד והחום - זה נורא כייף לקבל. אני באמת פרפיקציוניסטית ופחות ממושלם זה לא ממש נחשב אצלי ומהר מדי רוצה לחזור לנורמל רק שוכחת לפעמים שלא הכל שחור-לבן יש גם המון גוונים באמצע. אין ספק שכל התופעות/מיחושים למינהם גורמים קצת בדידות, וקצת מרה שחורה רק הבריאות שבי גרמה לי לשכוח שזה לגיטימי ומותר גם להיות קצת חלשה. צילי - את צודקת עדיין יש לי נוירופתיה מהטקסול (שעבר עלי מאוד קשה מבחינת כאבים בעצמות ובשרירים שלא לדבר על האדריאמיצין כך שכנראה אני לא אינדיקציה) וגם לי הסבירו שלוקח 6-12 חודשים עד שזה ממש עובר, לעיתים נדירות גם נשארים פה ושם מיחושים מסוימים לצמיתות. רחל - מאוד עזר לי לדעת שגם את חווית את החולשה והכאבים כמוני (אני שמחה שאת כבר מאוששת ואחרי הכל!) רוב הבנות שאני מכירה עברו/עוברות את ההקרנות בקלות יחסית גם מבוגרות הרבה,הרבה יותר - כך שלרגע התערער לי הביטחון. זינה - החיבוק מלא האנרגיה ממש עזר. לסיכום אני אהיה בסדר והמון, המון בעזרתכן. תודה ענקית ולילה טוב, מירי.ב.

לא הבטיחו לנו גן של שושנים - לקח לי לא מעט זמן להבין את זה. בעוד חודש אני "חוגגת" שנה לגילוי הסרטן, ואני מרגישה שנולדתי מחדש. למדתי כל כך הרבה על עצמי בתקופה הזאת. גיליתי שיש לי יכולות שקודם אפילו לא חלמתי שיש לי. למדתי לקבל את עצמי עם כל הקשיים, לאהוב את עצמי כפי שאני ובעיקר לא לחיות על ציפיות, לעשות רק מה שבכוחי מבחינה פיזית גם אם זה רק שני דברים מתוך רשימה ענקית שתכננתי. במידה מסויימת אני מודה שלו לא היה לי פסק הזמן הזה להשקיע בעצמי לא הייתי מגלה את הכוחות האדירים שיש בי. ונדמה לי שזה אצל כל אחת ואחת מאיתנו . ובעיקר גיליתי את התמיכה העצומה של משפחתי וחברי הקרובים אז הרבה בריאות וכוח לכולנו

מירי היקרה, אני מסכימה איתך כי העובדה שהכאב והסבל שלך בוטל, עלולה להיות מרגיזה ואף מעליבה. הכאבים והחולשה שלך אשר פוגעים באיכות חייך הינם משמעותיים ודורשים התייחסות ולכן חשוב לעדכן את הרופא המטפל בך. יתכן ומדבור בתופעות לוואי של הטיפולים אותן קיבלת ויתכן וניתן להתמודד איתם. במקביל לכך, הרשי לעצמך לנוח והרשי לגוף שלך להיות חלש. לעתים נשים שזה עתה סיימו טיפולים מתאמצות כל כך חזק להוכיח לעצמן שהם חזרו לשגרה, עד כי מאמצות את גופן הרבה מעבר ליכולתן. הרשי לאחרים לפנק אותך, אולם קודם הרשי לעצמך לפנק את עצמך- זה מגיע לך. אני מקווה שתרגישי טוב יותר במהרה. אנו כאן איתך ובשבילך, אנה

הי אנה, נכון כבר אמרתי שאעשה את זה אבל גיליתי פלא. כבר שלושה לילות שאני מעיזה לקחת חצי כדור לשינה. לא העזתי להתחיל והם היו חבויים אצלי עמוק, עמוק במגירה אבל החלטתי שאני מנסה! להפתעתי הרבה ישנתי רצוף 8 שע' רצוף מה שלא קרה לי מהניתוח בספטמבר 2005!!! כבר חצי שנה שאני לא ממש ישנה אלא רק נרדמת לחצי-שעה שעה ואז שוב ערה 5 שע'. ובאמת שזה לא מחרדה או התעסקות במחלה. זינה ואני כבר ממש מכירות אותי טוב הן יכולות להעיד עלי שגם אם אני מתה מכאבים אני נלחמת עד הסוף ומי שמסתכל עלי מהצד לא יבחין שאני חולה ובטח לא עברתי את מה שעברתי - אני תמיד עם חיוך ומנחמת את כל העולם סביבי. בכל מקרה זה הלילה השלישי שאני עושה את זה והיום ממש התעוררתי די רעננה עם הרבה אנרגיות וללא הכאבים בשרירים ובגוף. מאוד, מאוד שמחתי הספקתי לנסוע לחפש קצת ריהוט כי או טו טו אנחנו עוברים דירה בעוד חודש, קניות בסופר, לבשל קצת לשבת ואפילו בערב לצאת עם המשפ' לא.ערב בחוץ. בין לבין נחתי כשעה והרגשתי טוב! לא היו לי היום בכלל גלי חום (רק קצת עכשיו בלילה) ודרך אגב זינה ואני קלטנו שזה מהקפה אז הורדנו קפאין בכל צורה וקפה רק פעם ביום (בבוקר בדר"כ). נראה לי שאני פשוט תשושה מחוסר שינה לאורך תקופה ארוכה וזה אולי מה שהגביר/הקצין את שאר התופעות. אין כמו שנת לילה טובה להחלמה וטעינת מצברים. אני רק טיפה מצטערת זה לא עלה על דעתי קודם, אבל לא נורא כל יום לומדים משהו חדש. דרך אגב זינה ואני פגשנו והיכרנו את צילי בהקרנות - היה כייף להכיר את צילי המקסימה!!! אז אנה הבנות שלך חוגגות ונפגשות גם מחוץ לפורום - אני גאה!!! שבת שלום בינתיים... ביי, מירי.ב.