לאנה - לא מרגישה טוב בהקרנות...

הי אנה, קצת נעלמתי מהפורום בשבוע האחרון כי אני לא מרגישה טוב מההקרנות, הרגשתי שאין לי אנרגיות לעזור לבנות אחרות ואת מעט האנרגיה שיש לי אני מגייסת לטיפול בילדים, טיפה בבית ובעיקר למנוחה. התלבטתי אם לכתוב לך, אני לא רוצה להעציב אותך או בנות אחרות שכבר מכירות אותי מהפורום ולא להבהיל את החדשות המצטרפות וקוראות אבל אני באמת מרגישה down. רוחי חזקה ואיתנה, אני מרגישה ויודעת שאני בריאה (כלומר ניצחתי בסבב הזה את הסרטן), כל הבדיקות שעשיתי תקינות, אבל אין לי אנרגיות והגוף בוגד ובגדול!!! אני כל הזמן עייפה, אין לי תיאבון, יש לי מין כאבים כאלה בשרירים כאילו אני מסתובבת עם שפעת וכל הגוף כואב, סחרחורות כשאני מתכופפת, גלי חום נוראיים ונדודי שינה מהפסקת המחזור הפתאומית. בקיצור על הפנים!!! אולי אני דורשת ומצפה מגופי יותר מדי, ומהר מדי? בסה"כ אני אחרי AC ורק חודש וחצי מהטקסול האחרון ויחד עם ההקרנות זה מאסיבי מדי והציפיות הן מוקדמות מדי? לרגע לא נשברתי (אפילו לא טיפה) לאורך כל הדרך אולי עכשיו אני מתחילה? כבר אמרו לי לא פעם אחת שהשבר מגיע אם לא לפני או במהלך אז אחרי... אני צריכה עיצה מניסיונך עם הבנות שאת מטפלת בהן, האם מה שאני מתארת נורמלי ביחס למה שעברתי? אולי אני מן הרגישות שבחולות ואצלי מופיעות תופעות שרב הבנות לא חוות? ולשיקולך אם יש מקום להפנות את שאלותי למומחים אחרים בפורום. כרגיל מיליון תודות מראש. ביי, מירי.ב.

בנות חדשות יקרות, אולי אתן בתחילת טיפול או לפני הקרנות וחשוב לי שתדעו שכל מה שתיארתי בפנייתי לאנה ביחס להקרנות נוגע רק אלי ולגוף שלי. כלומר לא לחשוש שהנה עוד רגע זה קורה גם לכן כי זה לא!!!!!!! 99% מהבנות שאני מכירה (ואני מכירה כבר די הרבה) לא מרגישות כמעט שום דבר ממה שתיארתי. אני כנראה קצת יוצאת דופן וגם זה קורה.... בקיצור בננות אתן תהיינה בריאות! אז הרבה כח ורק בריאות............... מירי.ב.

הי מירי . תחזיקי מעמד.. יש רק עוד קצת .... העייפות וחוסר התאבון הן תופעות מוכרות בזמן הקרנות... אני חווה אותן גם אם כי לא בעוצמות שאת מתארת .... לגבי כאבי השרירים אני לא יודעת ... אבל לי היו כאבי שרירים ו"תחושת שפעת " כמו שאת מתארת בתקופת הטקסול... ואם אני לא טועה טקסול ממשיך להשפיע לאורך תקופה מסויימת והבנתי שתופעות הלואי שלו יכולות לצוץ גם לאחר זמן ... אז אולי זה זה .... אני לא יודעת אם את מקבלת גם טמוקסי ... אבל אם כן, אז השילוב שלו עם ההקרנות יכול להעצים את תופעות הלוואי כמו גלי חום וכדו...( ככה אמרו לי ... בכל מקרה ... תחזיקי מעמד ...זה עוד מעט נגמר ...( אם אני עוקבת נכון אחרי ההתכתבויות שלך בפורום ...) ואז העייפות תעבור התאבון יחזור ותרגישי חזקה שוב... שולחת לך המון כוח .. הקשה מאחורייך..... בהצלחה... צילי

יפתי !!!! אנחנו מסיימות,...... עוד יום יומים והכל יעבור, רק אל תישברי לי עכשיו, ניפגש היום ותקבלי חיבוק של כוח, מירי כמו שהכרתי אותך את מזה חזקה אז מותר לגף שלנו גם ליפול לפעמים ומזל שזה עכשיו ולא בזמן הטיפולים, חיבוקים "זינה הלוחמת"

מירי היקרה שלום, אכן הרגשתי בחסרונך בשבוע האחרון ואני משוכנעת שגם רבות אחרות אשר נהנות לקרוא את דברייך. במשך תקופה משמעותית, את תומכת באמצעות פורום זה בנשים רבות, מעודדת אותן בזמנים קשים ותורמת מניסיונך וחום ליבך. גם עכשיו שאת לא חשה במיטבך, את דואגת לעדכן ולהרגיע אחרות, אולם חשוב לא לשכוח כי גם את מתמודדת עם תהליך נפשי ופיזי לא קל ותופעות לוואי לא קלות וגם לך מותר להרגיש חלשה ולבקש עצה. אני משערת לעצמי, שלאורך הזמן בו עודדת נשים כה רבות ענית גם לפניות של נשים אשר חשו ירידה במצב הרוח לאורך ההתמודדות שלהן. האם היו בין נשים אלו אותן עודדת, גם נשים שהיו קרובות לסיום הטיפולים שחשו לפתע ירידה במצב הרוח? נסי להיזכר מה אמרת להן אז וכיצד עזרת להן? אני מאמינה כי דווקא העצות והדברים המרגיעים שלך הם אלו אשר יעבדו בשבילך הכי טוב. הרגשת הירידה במצב הרוח המתרחשת דווקא עם סיום הטיפולים הינה טבעית לחלוטין ולגיטימית. הסיבות למשבר זה הן רבות ויתכן וחלקן קשורות לעובדה שמעבר זה מסטטוס של חולה לסטטוס של בריאה איננו כה פשוט כמו שרבים מצפים שיהיה. הציפיות של הסביבה ולרוב של האישה מעצמה בתקופה זו נוטות להיות גבוהות במיוחד ולרוב קשה מאוד לעמוד בציפיות אלו. עד כמה את נותנת לעצמך מנוחה? עד כמה את מוותרת לעצמך? עד כמה את מקבלת את העובדה שטבעי גם להרגיש ירידה במצב רוח וטבעי לעיתים להזדקק לעזרה ולפינוק מהאחרים? לגבי תחושת העייפות, אכן רבות נוטות להתלונן בתקופת ההקרנות על עייפות ונשים שונות נוטות להגיב שונה לטיפולים. יחד עם זאת, אני ממליצה לך לעדכן את הרופא המטפל שלך בתחושות אלו. מירי היקרה, אנו כאן בשבילך גם בזמנים הטובים וגם בטובים פחות. מקווה שתרגישי יותר טוב במהרה, אנה

היי......!!!!!!!!!! מה שלומך??? כן אנחנו לקראת הסוף לי נותרו עוד 9 הקרנות ואני מקווה ומאמינה שחלק זה מחיי ישאר מאחור ולתמיד.... מעבר לזה כמו שהבנת הכרתי את מירי ואני מאושרת שהכרתי אישה כה מקסימה. הרבה בריאות "זינה הלוחמת"

הי אנה מתוקה, כל-כך כייף לקבל את העידוד שלך, כמו חיבוק חם ומלטף... אני יודעת שאני אהיה בסדר ואני יודעת שאני לא נותנת לעצמי מספיק מנוחה ודורשת יותר מדי. ואני גם יודעת שאני טובה בעיצות לאחרים וקצת קשה לי ליישם בדיוק את אותם דברים עלי. ברדיותרפיה בבילינסון יש מעקב רופא ואחות די צפוף (התחלה, אמצע וסוף כולל בדיקות דם - סה"כ 6 פגישות). דיברתי עם רופא אתמול ועם אחות שלשום. האחות מאוד הבינה, עודדה ונתנה טיפים לשיפור לעומתה הרופא התייחס לזה די בביטול, פטר אותי בכך שזה אופייני וחולף מבלי להתייחס לעוצמה ונתן לי תחושה שזה לא זה "ביג דיל" ומבין השורות הובן שאני פה החלשה והמתלוננת או מעצימה את התופעות. זאת כנראה הייתה נקודת השבירה שלי - כי הוא ביטל את מה שאני מרגישה וכבודו במקומו מונח כי הוא אמנם הרופא אבל הוא בהחלט לא זה שמרגיש או מתמודד עם התופעות, הוא מכיר את הכל מהספרות המקצועית ולא מתוך חוויה וזאת תכלית השוני. בקיצור במקום לצאת מחוזקת ומעודדת מהשיחה איתו הרגשתי שאני כאילו לא בסדר ומתלוננת יותר מדי ובסופו של יום אני גם נשארת עם כל התופעות הרעות בגוף. לגבי האונקולוג שלי אני אידע אותו בהקדם בעצתך, תודה. (לא חשבתי שאני צריכה או כי זה חשוב). שוב מיליון תודות על הכל, אני כבר הרבה יותר מחוזקת. לילה טוב, מירי.ב.

הקשה כבר מאחורייך, עד עכשיו ריכזת כוח כדי להתמודד יום יום עם הטיפולים, וכעת כשאת על סף סיום את מרגישה חולשה. עברתי את כל התהליך, לפני כחודש סיימתי הקרנות וגם אני הרגשתי חולשה , כאבים בשרירים ממש כמו שאת תארת, נתתי לעצמי "לצנוח" רגשית יום יומיים, הורדתי הילוך, והנה ... כיום אני שוב עם הראש למעלה, מרגישה הרבה יותר חזקה, גם פיזית וגם ריגשית. אנחנו כאן כולנו תומכות בך ומאחלות לך הרבה כוח והרבה בריאות

למירי שלום כל אחת והתופעות שלה - יש לשלול התחלת שפעת (הסיפטומים דומים) חוץ מזה לפעמים בסוף יש נפילה אנרגטית, בכל מקרה בהצלחה והעיקר שניצחת.

מירי יקרה שלי רק עכשיו נכנסתי למחשב אחרי כמה ימים יש לנו בעיה במחשב הוא כל הזמן נופל לנו. אומנם דיברנו אתמול אבל ממי עכשיו אני מרגישה מה זה רע של קראתי את כל זה. מירי מתוקה שלי את באמת טובה בלתת עצות לאחרים תתחילי לדאוג גם לעצמך הרבה מנוחה שתיה מרובה ואוכל טוב יכול להיות שזה ענין של כמה ימים של חולשה כללית ואם תנוחי מספיק תתאוששי. אני מוכרחה להגיד לך שגם לי היה יום קשה אתמול הרגשתי ממש עייפות ושאני חייבת לישון ובאמת ישנתי בצהריים ובכל זאת הייתי עייפה גם מוקדם בערב כשדיברנו תדעי לך שנרדמתי מיד אחרי והיום קמתי חדשה הגוף שלנו צריך את המנוחה שלו וחייבים לשמוע בקולו וזה מה שתעשי כל פעם תקשיבי לגוף שלך. אז נשמתי נדבר כבר תרגישי טוב ביי אני