שאלות: הרצפטין+נבלבין+ארדיה(בונפוס)

שלום רב, אני בת 37, התגלה לי סרטן-שד בנובמבר 2004, מסוג: dcis, high grade 2-3, microinvasion. er=neg, pr=neg, her2=pos 3+, ck=neg. עברתי 4 ניתוחים (!) ולאחרונה נמצאו סימנים לגרורות בצלע 6 ובשתי בלוטות לימפה בבית-שחי, למרות שסרטן מסוג dcis לא אמור לשלוח גרורות!!! לפני שבועיים התחלתי לקבל טיפול בהרצפטין+נבלבין+ארדיה(בונפוס). שאלותיי: האם נראה על-פי הממצאים שזהו הטיפול המתאים לי ביותר? מהו משך הטיפול המקובל בתרופות אלו? האם אוכל בתום הטיפול להכנס להריון??? - מבחינת פגיעה בפוריות מחד, ומבחינת סכנת חזרת הסרטן מאידך. מהן תופעות הלוואי הצפויות לי? נאמר לי במחלקה שהטיפול קל, ושלא אמורות להיות לי תופעות-לוואי, אבל בנתיים ממש קשה לי! ונורא בא לי להיות גיבורה ולהרגיש מצויין ולתפקד רגיל - אבל אני לא מצליחה! אודה מאד לקבל תגובות מנשים שעוברות/עברו דברים דומים, ומאנשי מקצוע שיכולים להשיב לשאלותיי. בברכת שנה טובה ובריאה לכולנו, אמן!

את מקבלת טיפול מצויין למימצאים שתיארת. משך הטיפול תלוי בתגובה לו. שאלת ההריון תלויה גם היא בתגובה לטיפול ובתרופות הקודמות שקיבלת. למרות שהשילוב שאת מקבלת נחשב "קל", לא לכולן הוא באמת קל. לפעמים תופעות הלוואי משתפרות עם הזמן. תרגישי טוב ושתהיה לך שנה טובה

תודה על התייחסותך המרגיעה! איני יודעת על מה התבססת בתשובותיך - את רופאה?

ללי לצערי לא אוכל לענות לך על רוב השאלו ששאלת כי אני לא אונקולוג. אני מייעץ לך לפנות ולשאול את כל השאלות אך ורק את האונוקלוג המטפל ובשום אופן לא להתסמך על תשובות מאנשים לא מוסמכים כי את עלולה להתפס לדברים לא מציעותיחם. כמומחה לבעיות גניקולוגיות של חולות סרטן השד אוכל רק ליעץ לך לבקש במקביל לטיפול המתואר לקבל גם זריקו זלודקס בכדיל לנסות למנוע נזק לשחלות. לגבי הריון עתידי, תצטרכי קרוב לוודאי לחכות מספר שנים . בהצחה

לי היקרה שלום, שאלתך הופנתה לרופא ואני מקווה לתשובה בהקדם. מדברייך משתמע כי עוברת עליך תקופה לא פשוטה. חווית הניתוח אכן חוויה שעלולה לעלות את רמת הדחק והחרדה ואת מדגישה כי עברת ארבע כאלו. חוויה זו עלולה להיות מכאיבה ומתסכלת כאחד. אכן קשה מאוד להיות גיבורים כאשר הכאב הפיזי והנפשי הינם כה חזקים. לעתים, כל שגרת היום משתנה ופוגעת בתוכניות הרבות אותם תיכננו לעצמינו. אל מול רצונך לתפקד כרגיל קיימים קשיים הפוגעים באפשרות זו, אך קשיים אלו מובנים ולגיטימיים. ולכן, חשוב שתדעי כי מותר לכאוב. אני נוטה להאמין כי הסביבה הקרובה אליך אינה מצפה ממך להיות תמיד גיבורה ותקבל בהבנה גם רגעי שבירה. עם זאת, לעתים המחלה יכולה להיות נקודת מפנה בחיי האנשים. יתכן והדבר נראה לך כעת כבלתי אפשרי, אולם, נשים רבות אשר חלו במחלת הסרטן דיווחו כי המחלה הייתה עבורם הזדמנות לשינויי חיובי בחייהם. נסי לחשוב לו הייתה לך האפשרות לתכנן יום שהוא כולו בשבילך מה הייתה בוחרת לעשות? מי הם האנשים בחייך אשר מסבים לך אושר? מהם הדברים שאת אוהבת לעשות ואילו דברים היית רוצה להגשים? על אף הקושי והכאב אני תקווה שתוכלי למצוא את הדברים שעוזרים לך ומשמחים אותך. לי, אנחנו כאן בשבילך בכל עת. אנה גולדברט

תודה, אנה , על תשובתך הרחבה והמהירה! את השינוי המשמעותי בחיי עשיתי לפני הסרטן, אני לא זקוקה למחלה כדי לזהות ולבחור במה שטוב לי. ודווקא הקרובים אלי הם אלה שמלחיצים אותי. בשנה האחרונה עברתי 4 ניתוחים באמת כמו גיבורה, אבל עכשיו הכימותרפיה שוברת אותי לגמרי, ואני לא מצליחה לקבל אמפתיה ממקורביי, שמצפים שאמשיך לתפקד באופן מלא לחלוטין, בעיקר כשהצוות הרפואי מדגיש בפניי כי לא אמורות להיות תופעות לוואי לתרופות שלי..