זה נחת עלי מהר מאד

באחד הערבים שכבתי על מיטתי ושקעתי בקריאת הספר יחד עם בן זוגי כאשר הוא הניח בעדינות את כפו על שדי השמאלי חש בגוש חשוד, נבהלתי לרגע המומה לחלוטין, מבוהלת ולא מעכלת ישבתי על המיטה עשר בלילה, מתקשה להירדם העיניים שלי נעוצות בתקרה, מנסה ליטול שליטה ולהשפיע על רווחה גופנית ונפשית באמצעות טכניקות של דמיון מודרך. עוד באותו הלילה הרגשתי לא טוב מרגישה שאני ממש מתה מפחד. היו לי תחושות מוקדמות לגבי המחלה. האור הקטן שליד המיטה דולק לו,. בן זוגי מציע לי ללכת לרופאת משפחה, אמרתי לעצמי שלעולם לא ישכח אותי ואת הלילה הזה, הייתה שתיקה ארוכה. עצמתי את עניי והמתנתי, הוא הושיט את ידו וליטף אותי, ראיתי את העניים שלו נוצצות קירבתי אליו את פני חיבקתי ונשקתי אותו. מכבה את האור וישנה את הלילה. השעון מצלצל 6:00 בבוקר אני קמה לא בא לי ללכת לעבודה מכינה לי חליטת תה צמחים מרענן. החלטתי שזה כבר מחייב בדיקת רופא התקשרתי לרופאה וקבעתי פגישה רופאת משפחה עם הרבה רצון טוב ותמיכה מספרת לה את דאגתי, נבדקתי ע"י הרופאה אבחנה גוש קשה וקבעה שיש להפנות אותי דחוף לבדיקות. מה מידת הדאגה מה התרחישים הגרועים ביותר, אני שונאת את ההמתנה חוסר אונים מושלם לא רציתי לדעת יותר מדי היתה לי הרגשה ותחושה בלתי נשלטת על מה שצפוי לקרות פחד ועצבות. למחרת בבוקר עברתי סדרת בדיקות רפואיות ממוגרפיה ואולטרסאונד. בבדיקת אולטראסאונד גילו גוש חשוד בגודל 2.5 ס"מ.וכמה דקות אח"כ הוזמנתי לצילום בדיקת ממוגרפיה בדיקה זו היא בדיקה רנטגן של השד זה למעשה השלב הרגיש ביותר. המתנתי שעה ארוכה תוצאות הבדיקה הגיעו, הולכת ומתחזקת התחושה שמשהו קורה. ההמתנה מורטת העצבים לכל מידע אודות גורלי יש לי תחושה שאני הולכת לאיבוד… אני מתפללת לסבלנות הייתי פקעת עצבים בפתח חדר הבדיקה פגשתי את הרופא והטכנאי הנה הדו"ח הגיע, מצטער אבל הבדיקות לא טובות. מהו הצעד הבא? לא משנה כמה הרופא יהיה נחמד, זה לא יהיה פשוט הוא המליץ על ביופסיה זה נחת עלי מהר מאד.בחיים לא ציפתי לדבר כזה. אך מתמודדים עם הפחד הזה?

יקרה, כולנו היינו שם. אני בדיוק לפני ארבע שנים. תיתחזקי. ים היסורים יסוג לאחור. זה לא כייף אבל זה בהחלט נציח, כדי לנצח תיזדדקי להמון כוחות. אבל תנצחי.

את יודעת אני חושבת שהכי קשה בכל התהליך הזה זה שמבשרים לך שאת חולה יותר מאשר תהליך הטיפול והניתוח. רק שנרגיש טוב. ערב טוב.

גם עלי זה נחת בהפתעה זה באמת מצב קשה ולא נעים קשה להתמודד באמצע החיים עם דבר כזה. מאחלת לך הרבה בריאות.

על כולנו עברה הנחיתה הקשה הזו ואני בטוחה שגם את תתגברי כמו כולנו. הנחיתה אצלי קרתה בארצות הברית, ששה חדשים לפני השיבה ארצה, כתוצאה ממוגרפיה שגרתית. בשלושת החדשים לאחר האבחון עברתי שני ניתוחי למפקטומיה ושמונה שבועות של הקרנות בלי להחסיר אף יום עבודה מלבד אחד. הייתי צריכה לסיים את תפקידי ולהעביר סמכויות לאחר 12 שנות עבודה. בתקופה זו גם חיתנתי את בתי, ארזתי חלק מחפצי, וביחד עם בעלי טסנו לישראל. חודש לאחר שהגענו, הבחנתי בגוש גדול כביצה בצד המנותח . היות ועדיין הייתי מבוטחת בארצות הברית, חזרתי לשם לצורך ניתוח נוסף שיצא בסדר . עלי להוסיף שבשבועיים הראשונים לאחר האיבחון בכיתי רצוף אבל רק בבית ולא בעבודה, שם שכנעתי את כולם שהדבר הטוב ביותר שהם יכולים לעשות בשבילי זה לא לרחם עלי ופשוט לעבור לסדר היום. מצד שני הבטחתי שאבקש עזרה בשאזדקק. היום, לאחר שנתיים וחצי, זה נראה לי כאילו חלפו שנות אלפיים. אני מאחלת לך מקרב לב שתעברי את ההרפתקאה הזו בקלות האפשרית ואני יודעת שתקבלי את כל התמיכה מהקבוצה המופלאה הזאת עפרה

את מתארת הרגשה נוראית המלווה בעצבות מה עושים עם הפחדים? איך מתמודדים עם הפחד אל הלא נודע? למה האישה הופכת לקרבן של המחלה הנוראית הזו. תרגישי טוב יקירה.

אחוה שלום רב, גילוי מחלת הסרטן הוא בהחלט הלם גדול. אחת התחושות המאפפינות את המצב הוא בלבול ותחושת חוסר אונים וכל התחושות האלו מובנות ולגיטימיות. במצב כזה עלייך לגייס את כל הכוחות העומדים לרשותך ואת כל התמיכה שאת יכולה לקבל מהסביבה. כמו כן, על מנת לעשות סדר בבלאגן אני יכולה להציע לך להכנס לאתר האינטרנט של אחת מתשע בו יש מידע רב ומגוון. כמו כן את יכולה לשאול, להשתתף ולהתייעץ כאן בפורום יחד עם שאר הבנות ועם יועצי הפורום. את יכולה גם לשוחח עם מתנדבות הקו של אחת מתשע שהן כולן נשים שהיו חולות בסרטן השד והחלימו, לקבל מהן מידע וכתף תומכת. מספר הטלפון של הקו החם 1-800-363-400 אנחנו לרשותך, רפואה שלמה נועה גואטה, רכזת תמיכה עמותת אחת מתשע

אני מקווה שהכל יעבור בשלום ומהר תודה על דבריך המאוד חשובים וכמובן תודה על: ,התמיכה, האכפתיות ההקשבה. לילה טוב יקירה