אישה סיעודית בת 97 שהתגלה אצלה גוש בשד

אמי, בת 97,סיעודית, על כסא גלגלים, מוגבלת מאוד ודמנטית אובחנה על ידי רופא המחלקה כסובלת מסרטן בשד. הסביר שיש גוש ודפורמציה שמצביעים על כך שזה ממאיר. היא מגיבה קשה מאוד לכל שינוי ואפילו על יציאה מתחום המחלקה. אנחנו מתלבטים אם להתחיל בכלל בתהליך של בירור. האם הסבל הכרוך בכל שינוי קטן עבורה מצדיק זאת. מה הסיכון אם נחליט לא לטפל כלל?

שלום, קשה להגיד בלי לראות אותה ובלי לדעת איזה סוג של גידול זה או לקבל הערכה לגבי תוחלת חיים צפויה בלי קשר לגוש בשד. יש גידולים שאפשר לטפל ע"י כדור אחד ביום, מה שלא אמור להפריע לה יותר מדי. ויש גידולים שלא מגיבים לכלום חוץ מכימותרפיה, שזה לא משהו שאנחנו נוהגים לתת בגיל 97. גוש לא מטופל יכול לצמוח לאט ולא להפריע, ויכול גם לפרוץ את העור ולגרום להפרשה או דימום תוך כמה חודשים - בהחלט לא משהו שנעים לחיות איתו. ביופסיה, כדי להבין באיזה מהסוגים מדובר, לא אמורה לגרום סבל מעבר לכאב של כמה דקות. לפי התוצאות תוכלו לקבל החלטה יותר מושכלת אם לטפל או לא לטפל.

תודה רבה על התשובה המהירה והמפורטת.