כואב שבא ליבכות

שלום בנות ,מה שלומכם מיזמן לא רשמתי פה , לקחתי לעצמי קצת פסק זמן. הייתי רוצה קצת לשתף אותכן במיקרה שקרה לי אתמול . הוזמנו אתמול לזוג חברים ושם ניפגשנו כל החברה כולם יודעים את העבר שלנו של אי יכולת להביא ילדים ,את כל ההפריות שנכשלו .החברים מקירם אותנו שנים . טוב ישבנו לנ ו שם פתאום צילצול בדלת וזוג חברי נוסף הגיע והאישה ניכנסה לה עם בתן תפוחה כולם קפצו עליה משמחה והי מזל טוב היא בהריון יו איזה שמחה וצהלה וכולה קורנת מאושר ,רציתי לציין שבאותו זמן בעלי והגברים ישבו להם במירפסת ואנחנו 6 נשים בסלון . ואז החברה שבהריון התחילה לספר אין היא גילתה שהיא בהריון ועוד תאומים יו יש לה כבר שתי ילדים בבית ואיך שאלוהים אוהב אותה וככה נישך כל הערב כל אחד מהבנות סיפרה את סיפורה איך הם ניקלטו להריון את החויות שלהם ,וכמה כיף להניק כל הערב דיברו רק על זה .ישבתי לי בצד מנסה להראות התענינות מחיכת פה ושם אבל בתוך תוכי בכיתי .איך הם יכולים לא להתחשב בכאב שלי ,רציתי לברוח אבל אז הייתי נראת כזאת מטופשת , כשחזרנו הביתה התפרצתי בבכי, אני לא מבינה דבר אחד האם זה בסדר ההתנהגות שלהם? או שאני טיפוס יותר מידי ממורמר ? למה למה למה לנו זה כל כך קשה .

גלי, אוי כמה שאני מבינה אותך ( זה לא ממש עוזר לך אה?)אתמול הגיעו זוג חברים שלנו לביקור ואיך לא עם הפשוש הקטן שלהם בן החודשיים,שתביני אנחנו תיכננו להביא יחד ילדים וכל הזמן דיברנו על זה באיזשהו שלב תפסתי צעד אחורה וקצת התנתקתי אתמול סיפרתי לה, אה וגם לא הייתי בברית פשוט לא יכותי בדיוק הייתה ההחזרה, בכל מקרה אתמול בזמן שהניקה שיתפתי אותה היא החלה לפרוץ בבכי ולחבק אותי , תשמעי זה לא קל היא לאמרה כלום כי הבינה שמשהו לא בסדר וחיכתה שאספר לה . בכל מקרה מה שאני רוצה להגיד לך שאין מה לעשות החיים ממשיכים והם לא יכולים לעצור את ההתרגשות והשמחה רק בגגל שלנו קשה, שתביני אני מאוד מבינה אבל אני הבטחתי לעצמי שאני לא נשברת ומתי שיגיע יגיע אז אני יהנה עוד קצת עם בעלי והזוגיות המדהימה שיש כי את יודעת אחר כך קצת משתנים דברים , יהיה בסדר הלוואי ועוד השנה כל בנות הפורום יהיו בהריון , מחזיקה אצבעות עדי.

היי גלי! חמודה ל צערנו אני כל כך מבינה אותך זה החיים שלנו סביבה שלנו אפה ש אנחנו לא ניהי תמיד יש מישהיאי ש גורמת לנו לבקות עבודה בית לפעמים את חושבת מיתוך גם קינה למה היא כן יכולה ו אני לא למה זה מגעיה לה ו לי לא אני על רקה הזאות עיבדתי את החברות הקרציות שלי ש רצו רק לדעת מתי אני יהיה בהיריון ו כמה זמן כבר בלי ילד קשה קשה אבל גלי תחשבי אחרת יש לנו בעלים ש גם בבעיות שלנו הם ביחד איתנו ו גם יבאו היום ש נחזיק את תינוקות שלנו על ידיים נשיקה ו על תיהי ב דיכאון אנחנו איתך

בכזו חוסר רגישות כבר הרבה זמן לא ניתקלתי ...זה בכלל לא עודף רגישות שלך אלא ממש חוסר רגישות מצדם ... מה אומר לך ? אני כל כך מכירה את החיוך המאולץ הזה שצריכים להוציא ... וזה כל כך עצוב וקשה ... אני חושבת שאחרי כמה זמן הייתי ממציעה איזה תרוץ שאני צריכה לצאת קצת יותר מוקדם והולכת ...מה אני אגיד בהחלט חוויה מאוד מאוד לא נעימה ... שולחת לך חיבוק ענקי (((((((((((((()))))))))))))) מאוס

גלי יקרה, אוי, איזו חוויה קשה וכואבת עברת. (((((חיבוק))))) האינסטינקט הראשון שלי כשקראתי את הודעתך היה לקלל את החברות על חוסר הרגישות שלהן, אבל אז חשבתי שוב, ושאלתי את עצמי מה היה גורם לי להרגיש יותר רע (כי טוב הרי לא יכול לצאת מכאן, נכון?) - אם היו נוהגות כפי שנהגו, או אם, ביודען על מצבך, היו מתעלמות בהפגנתיות מהבטן הבולטת ועוברות לדבר בחוסר עניין על נושא אחר שללא ספק באותו רגע פחות היה מלהיב אותן. והאמת? עם כל הכאב שבאופציה הראשונה, האופציה השנייה היתה מעליבה אותי יותר. היא היתה גורמת לי להרגיש נכה, מסכנה, אחת שמרחמים עליה, ואין הרגשה שנואה עלי מזו. הבטן הבולטת עדיין היתה מנקרת לי בעיניים, וסביר להניח שגם שאר הבנות היו שולחות אליה מבט או חיוך מתגנב, אבל דווקא ההתעלמות המעושה הזו היתה מחדדת את הכאב בכך שלא רק שאני שונה מכולן, גם היחס אלי צריך להיות שונה ולא טבעי. זה נורא טבעי וגם יפה (בעיני מי שאינו מתמודד עם אי-פריון, כמובן) - כשזוגות צעירים מתמוגגים על פלאי ההריון החדש שלהם, הלידה, ההנקה, וכו'. זה שלב מאוד מלהיב בחיים, וגם את תגיעי אליו, וכשתגיעי אליו גם את תרצי לשתף את כל העולם בפלא הנהדר הזה שקורה לך (וגם בבחילות המבאסות שנילוות אליו לפעמים). אני לא קדושה, ובמקומך רוב הסיכויים שהייתי ממציאה מהר מאוד תירוץ וגוררת את בעלי הביתה משם, ובבית הייתי רצה מיד למיטה לכבס את הכרית בשטף דמעותי. אולי זה נראה לך כרגע דמיוני, אבל באמת שיום אחד גם את תהי בהריון... ואז כולן יהיו שם גם להתלהב איתך. אגב, בהחלט אין לשלול את האפשרות (ולא שחלילה אני מאחלת את זה למישהי, פשוט יודעת שזה קורה כי לי זה קרה) - שבשעה היפה שבה את תהרי, מישהי אחרת מהחבורה תסבול מאי-פריון משני בעת בה תרצה להגדיל את משפחתה. אבל החבורה תמשיך להתלהב מההריונות שבה, ואי-הפריון ימשיך להכאיב לסובלים ממנו בפרטיות ביתם... זה כואב וזה מבאס, אבל זה המצב. אגב, אני נגד מזוכיזם, וממש בעד להבריז מאירועים שעלולים להכאיב (אני הברזתי ככה משתי בריתות), ואם קורה אירוע שהכאב שבו בא במפתיע כמו באירוע שאת תארת - בלי שום רגש אשמה להמציא תירוץ ולהסתלק ממנו בהקדם. קבלי (((חיבוק))) ענקי.

דרך אגב יום ראשון הבא אני מתחילה עם הדקא

נחמד מאד שקפצו עליה ואמרו לה מזל טוב,אבל בכל זאת היו שם כמה בנות,לא הייתה צדיקה אחת בסדום שיכלה לשנות את הנושא? נמצאת שם בחורה שגם ככה קשה לה עם מצבה אז עוד צריך לזרות מלח על הפצעים? לא ממש חכמות