מתוסכלת

אוף ההריון הזה עובר כל כך קשה. קוויתי שהדאגות יסתיימו כשנכנס להריון אבל הן לא :( אתמול גילו מעיים אקוגניים ושהראש פתאום האט את קצב הגדילה ונמצא בפיגור בנוסף גם פתאום יש הקטנה בכמות מי השפיר :( בקיצור אנחנו בדרך למי שפיר בשבוע 21 (למרות שהחלבון העוברי יצא מעולה) ומשם כנראה לשמירה בגלל חשש ל - IUGR (האטה בקצב גדילה של עוברית שלנו). פשוט אין כוחות וכל כך רוצה סוף טוב. לא מתארת לעצמי הפסקה של הריון והתחלה מחדש של הכל. הבעל בקריסה ואני עוד איכשהו מנסה לשמור על אופטימיות ולא מוכנה לחשוב על לוותר על הבוטנית שלנו בלי למאבק :( קשה כל כך

אהובה, זה נשמע ממש סיוט! אחרי כל התלאות והקשיים להתקל בבעיות בהתפתחות העובר זה ממש לא הוגן ונורא מתסכל ונורא מפחיד!!! אני מאמינה שבהחלט עוד הכל יכול להתפתח כמו שצריך ושאת צודקת לגמריי בכך שאת לא מוכנה לחשוב על לוותר על הבוטנית שלך! מחזיקה לכם אצבעות ומתפללת עבורכם להריון תקין ולבוטנית בריאה שתגיע לעולם בשמחה ובאושר במועד!!!! שלך, דורה.

נשמע מתיש מפחיד ומאד מאד מורט שערות עצבים... מצד אחד רוצה להגיד לך ששמעתי על המון "הפחדות" ואבחונים שנשמעו לא טובים בכלל והסתיימו בילדים בריאים ושלמים, ומצד שני יש גם את אלו שצדקו באבחון... כל מה שנשאר זה לאסוף את כל הכוחות בשתי ידיים, ולהמשיך להתפלל שהפיסטוקית שלך תחזיק מעמד ותראה לכולם מאיפה משתין הדג... מחזיקה לך אצבעות בכל הכח שההריון ימשיך תקין ובריא, ושתזכו לאחוז ילדה בריאה ושלמה בזרועותיכם בקרוב.

ג'ן יקרה, אני בדרך כלל לא כותבת, אבל החלטתי לכתוב לך ולספר שבני בכורי, ילד בריא ומוצלח בן 12 היה עובר מאוד בעייתי. גם אצלו אובחנו מעיים היפראקוגניות, ושלחו אותנו לכל בדיקה אפשרית. החלבון העוברי גם הוא היה בעייתי, ואיש קרוב מאוד, שהוא גם רופא, ראה את תוצאות הבדיקות הראשוניות והמליץ על הפלה. המשכנו ובדקנו כל מה שניתן, רצנו ממומחה לגנטיקה למומחה לב עוברים, ולמומחים רבים נוספים. בסופו של דבר, לאור התוצאות הנוספות, השארנו את ההריון עד לסופו המשמח. יש לציין שבאיזשהו שלב היה גם ריבוי מי-שפיר. בזמנו הרופא המטפל הסביר לנו שמדד מי-השפיר הוא מאוד סובייקטיבי, ולא באמת ניתן למדידה (כך לפחות היה לפני 13 שנים). לפעמים מיעוט או ריבוי הוא עניין זמני. מובן שאינני ממליצה כאן שום המלצה רפואית. יש לערוך את כל הבדיקות, ולהחליט בהתאם לתוצאות. יחד עם זאת, חשבתי שאולי זה יעודד אותך לקרא על הריון מפחיד רווי מתח ובדיקות שהסתיים בתינוק בריא, מתוק וחכם. מחזיקה לך אצבעות, ומקווה לבשורות טובות, סמי

זה באמת מעודד וכיף לשמוע שדברים יכולים להסתיים טוב. אנחנו כמובן במירוץ בין רופאים עכשיו ומנסים לכסות כל פינה מבלי לתת לרופאים לקפוץ למסקנות מהר מדי כי זה הריון מאוד מאוד יקר לנו שלא לדבר על הפעם הראשונה שהרגשתי השבוע את התנועות של העוברית ואין סיכוי שאני אוותר על זה אלא אם כן נוכיח שבאמת יש בעיה ממשית. שמחה לשמוע שבנך המתוק בריא. מאחלת רק בריאות ונחת!!

וכמה טובות וחכמות המילים שלך! אוהבת אותך ומחכה בסבלנות לפעם הבאה שתכתבי.