עידכון ובקשת עידוד

אתמול עברתי את ההזרעה, ממש קטן עלי אחרי שני IVF שעברתי, היה קלי קלות. ושוב אני בתחושות מעורבבות- מצד אחד רוצה להאמין שבכך תסתיים תקופת הטיפולים ותחל תקופה של הריון וכמובן לידת ילד/ה בריא/ה. אך מצד שני כ"כ קשה לי לחשוב שאחרי 4 הזרעות שעברתי ולא יצא כלום פתאום אצליח, אני מרגישה שאני ממש מאבדת את האמונה ובא לי כל היום לבכות. בייחוד עכשיו כששתי קרובות משפחה ילדו בנוב' ושתי חברות שלי נקלטו להריון מ-IVF ראשון, ממש קשה לי גם בסביבה הקרובה אלי. ועוד אתמול בערב פתאום נזכרתי שברקוביץ לא נתן שום תמיכה תרופתית וכשהייתי אחרי ההזרעה ושאלתי אותו לגבי הפנייה לבדיקת הריון אמר שבכל מקרה אעדכן אותו אם קיבלתי ווסת או לא ולא צריך בדיקה. ממש מוזר כל ההתנהלות שלו ונראה שהוא מבחינתו רק עשה ניסיון כדי להמשיך הלאה איתי בטיפולים, הרי בשבילו אין משמעות אם יעבור עוד חודש ועוד חודש ואני רק רוצה לראות את התוצאה החיובית שאליה אני מייחלת... אז הפסימיות קצת משתלטת עלי ואני באמת רוצה לחשוב ולהאמין אופטימי אך מרגישה שאין לי כ"כ במה להיתלות אולי תצליחו לעודד אותי קצת לסופ"ש יותר שמח ובכלל... תודה ושישבת מקסימים

אני כל כך מבינה לליבך, התחושות המעורבות הללו - מיקס אחד גדול. אבל מצד שני ברקע תמיד יש את האופטימיות שזה הדבר הכי הכי מחזק. לגבי 4 ההזרעות שעברת, זה לא אומר כלום אם הן לא הצליחו וגם IVF לא הצליח, דוקא בתחום הזה הכל יכול להיות. אין שום חוקיות והגיון. מה שהגיוני הוא לא הגיוני ומה שלא הגיוני הוא ההגיוני. גם אני עברתי 6 הזרעות ו- 8 IVF ושום דבר לא הצליח, וכעת עברתי שוב הזרעה ואני מאמינה שבסוף זה יצליח. אני לא זוכרת מי אמרה לי ויכול להיות שזו אחת הבנות מהפורום, שלא לנסות לחפש את הסיבה לכישלונות. הרופאים בעצמם לא יודעים. אפילו הרופאה שלי אמרה לי שבתחום הזה ישנם הרבה חורים שחורים והם בעצמם לא יודעים את התשובה. אל תרגישי רע עם העובדה שאולי את קצת מקנאה בקרובות המשפחה שילדו וחברות - זה רגש כל כך טבעי. אם לא היית מרגישה את הקושי ואת ההרגשה הלא נעימה, הייתי חושבת שמשהו לא תקין. אבל מה לעשות את בן אדם :-) מקסים ורגיש שמעודדת את כולנו וגם אותי. אז תרגישי חופשי לשתף אותנו בתחושותיך-כאן אף אחת לא שופטת אותך. נהפוך הוא. אמר לי פעם מישהו חכם (דוקא גבר) שאם את מרגישה שאת צריכה לבכות אז קדימה תבכי, ואם זה ייקח יום שלם אז תוציאי את כל מה שיש. זו לא בושה, וגם אם זה קורה לך פתאום בלי שום התרעה עשי זאת. מנסיוני, לפני חודש בערך, קמתי בבוקר, הייתי לבושה כבר בדרכי לעבודה ופתאום השתלט עלי כזה בכי שלא יכולתי להפסיק. נזכרתי בדבריו של אותו בחור והחלטתי שאני לא עוצרת את הדמעות. אני אבכה עד שאני ארגיש שזהו שיחררתי את המטען. ואכן זה מה שעשיתי. שלחתי SMS לבוס שלי ואמרתי לו שאני לא מרגישה טוב. זו הפעם הראשונה שאני משקרת, אבל זה שקר לבן. גם להרגיש לא טוב מבחינה נפשית זו מחלה :-). כן אז בכיתי כמעט יום שלם (אמנם בהפסקות) ונכנסתי לפורום המדהים הזה כדי לשאוב עידוד, ואכן זה מה שקרה. לגבי תמיכת תרופות לאחר ההזרעה: מקובל בדר"כ לא לתת תמיכה וגינלית. גם אני לא מקבלת. הדבר היחיד שאני לוקחת זה 2 כדורי אסטרופם וזריקת קלקסן (בגלל קרישיות יתר). כך שאין לך מה לדאוג לגבי זה. אכן אמורים לעשות בדיקת דם להריון וליידע את הרופא. אני חושבת שבאמת את קצת במצב רוח שפוף ובגלל זה יכול להיות את מקבלת את התחושה שמבחינת הרופא את עוד אחת. אני חלילה לא שופטת אותך, להפך אני כל כך מבינה אותך. במצבים כאלו כל דבר נראה לנו רע, ושאנחנו רק עוד איזה כלי ניסויי. כי אנחנו כבר פשוט הולכות עם התחושות האלו. אני מאמינה שעכשיו שהוצאת החוצה את התחושות שלך ושיתפת אותנו את מרגישה טוב יותר ורוח האופטימיות שתמיד אופיינית לך (ואני רואה זאת גם בתגובות שלך לבנות אחרות) תחזור אליך. זה בסדר ומותר להישבר וזה כל כך טבעי-אנחנו לא עשויות מפלדה. ודרך אגב גם פלדה לפעמים מתכופפת. אבל אנחנו כאן בשבילך ואת בשבילנו. יחד נעבור זאת ונגיע לרגע המיוחל שנהיה כולנו בהריון ונבכה מאושר. מקווה שהצלחתי להחזיר לך את החיוך שאולי קצת הפך להיות דומה לחיוך של המונה ליזה :-) (אל תעלבי זה בצחוק). אני מרגישה שבתוך הכתיבה שלך יש יותר אופטימיות מאשר פסימיות - וזה מעולה. מחזיקה לך אצבעות רעותי מתוקה ושולחת לך חיבוקים ונישוקים שבת מקסימה גם לך ונצלי אותה לשאוף אויר טוב ואנרגיות טובות אוהבת :-)

אני בטוחה שתסכימי איתי, שהרבה יותר קל להיות אופטימי ולעודד מישהוא אחר מאשר את עצמך. זה לא שאינני מאמינה שאצליח להקלט להריון תקין ואזכה לחבוק תינוק/ת בריא/'ה, אלא בעיקר שואלת את עצמי מתי זה יקרה ומה אצטרך עוד לעבור לשם כך אני סמוכה ובטוחה שנצליח במשימה שאליה כולן פה שואפות, אבל מי יודע מתי כל אחת תגיע להשגת המטרה נשאר רק לקוות שאנו ממש ממש קרובות , אמן !!!

יש פה הרבה מאד ילדי ברקוביץ' שמאד לא יאהבו לשמוע שאת לא בוטחת בו! באמת באמת שקשה איתו ועם חוסר התגובות שלו, או ה"אדישות" או קרירות שלו, אבל הוא אחד הרופאים שאני יותר מחבבת ממה ששמעתי עד כה. הוא מקצוען. והוא הולך רק לעניין אחד - להפוך אותך לאמא. בלי חנפונים ובלי נצנוצים מסביב. אם הוא אמר הזרעה - אני סומכת עליו לגמרי! רק תדעי ש IVF זה לא פתרון קסם. מעטות מאד נקלטות בסיבוב ראשון וזה ממש לא כזה הוקוס פוקוס. בד"כ היה נהוג לעשות 6 הזרעות לפני IVF. אז תני צ'אנס!!! ועכשיו לברכתי המקובלת - מעכשיו את בהריון מבחינתי! נקודה! ולא יוכח אחרת!!!!!! שבת שלום, מלאה מחשבות טובות ואנרגיות הריוניות!

מתוקה! אני כול כך מבינה אותך ו אני בעצמי לא מיזמן הייתי באותו מחשבות. חמודה לא מיזמן היית בהיריון ו זה סימן טוב כי כבר ניקלתת. לגבי תמיכה לא ברור למה לא קיבלת אני זוכרת מי לפני 5.5 שנים עשיתי הזרעה אצל זיידמן ו הוא נתן לי קרינון. רעות ו מה עשיתם עם השבחת זרע בסוף? הלכתם ל מכון פרטי? עם את לא סומכת על רופא תחשבי עוליי להחליף רופא, מה ש את מרגישה בלב . ו מתוקה אף פעם על תייעשי זה לא טוב . כי ההיריון שלך בדרך ו תוכלי עוד מעת לחבק את הבטן ההיריונית שלך. את ידעת כמה אנשים יציקו לי ש לא היה לנו כימת 4.5 שנים ילדים עד ש אוצר שלי נלד.ו עכשיו גם מציקים לי עוד יותר גרועה איך אני ניראת ש אני ישמנתי, פשוט לא להתייחס זה קשה מאוד הלחץ חברתי אבל אנחנו חזקות ו נצליח גם בזה. אני שמחה ש כבר עברת הזרעה זה במת יותר קל מי ivf ו רק נחזיק לך אצבעות. נשיקה שבת שלום

המון תודות על מילות העידוד. זה לא שאינני סומכת על הרופא, אני לצערי כבר לא סומכת על אף רופא לאחר מה שעברתי. כמה פעמים שמעתי בתחילתהדרך שאין שום בעיה ומיד תקלטי להריון וזה לא קרה וגם כשזה כבר קרה מIVF שני הריון לא היה תקין. לשמחתי ומזלי הגדול יש לי ילד אחד מקסים, ואנשים כבר הפסיקו לשאול אותי לפני שנה+ מה עם ילד שני, כנראה כבר הבינו שיש בעיה ואני כ"כ מצטערת שלא התחלתי לנסות שנתיים קודם כי מי חשב שזה יקח כ"כ הרבה זמן להיקלט(מקסימום חשבתי כמה חודשים כמו עם בני). ועכשיו אני חוזרת מבית הוריו של בעלי, שם נמצאת גיסתי עם התינוק החדש (ילד שלישי) ומניקה אותו ואני חושבת למה לה מגיע ולי לא מגיע, לא מכוונה שלה לא מגיע אלא מכוונה שגם לי מגיע בדיוק כמוה וכמו מיליוני נשים אחרות שמשתוקקות להביא עוד ילד/ה לעולם אז איך אני מצליחה לשמור על האופטימיות ברגעים כאלו? אמנם החלטתי שלא אפסיק לנסות עד שאצליח, אך הדרך לא פשוטה וקשה הרבה יותר מכפי שחשבתי... שיהיה לילה טוב לכולכן, בנות יקרות שלי ושבת אופטימית יותר לעצמי