מאוכזבת

לילה טוב, לילה טוב לכולן אני קצת מוטרדת ומתקשה להירדם... לפני יומיים קיבלתי וסת אחרי החזרת מוקפאים בגדול זה היה טיפול IVF חמישי במהלכו נותרו 6 מוקפאים. בהחזרה האחרונה הוחזרו 3 עוברים יפים אבל ללא הצלחה. כרגע בהכנות לקראת החזרה נוספת של שלושת העוברים הנותרים. בהיסטוריה שלנו עדיין ללא ילדים וסה"כ עם פרופ' דור 4 טיפולי IVF כאמור ללא הצלחה, למרות שהוא נורא אופטימי ומבטיח כל הזמן שבסוף יהיה בסדר. אני מרגישה שכבר לא נותרו לי דמעות לבכות על הכישלונות ועכשיו מלווה אותי תחושה קשה של אכזבה. בגדול אני מאוד מרוצה ממנו ויודעת שהוא מאוד מקצועי עם רזומה גדול אבל מתחילות לכונן בי גם ספקות האם להמשיך איתו או לשנות ... אני פשוט כבר לא מצליחה למצוא היגיון בכל מה שקורה , מדוע אחרי כל כך הרבה טיפולים שבכולם יש נתונים יפים לא מצליחים להיקלט , היכן התשובה ?????

היי לימורי בודאי תקראי את התגובה שלי בבוקר (תראי באיזו שעה היא נכתבה :-)).לפני הכל אני רוצה לומר לך שליבי איתך. אני כל כך מבינה אותך. לפי מה שאת כותבת אני מבינה שאת בחורה צעירה (אם יש לך עוברים מוקפאים). לגבי הדמעות: מסתבר שיש לנו המון ואפילו יותר מדי. גם אני כל הזמן חושבת כך שמרוב הדמעות שלי כבר אפשר למלא את הכינרת. דרך אגב אני כבר עברתי 6 IVF. זה מאוד טבעי ונורמלי שאנחנו בוכות. לפני כחודש העבירו אצלינו במרכז לבריאות האשה ערב שנקרא: פריון וכל מה שקשור להיבטים הנפשיים שבו, ובערב הזה דיברה פסיכולוגית שעוסקת בתחום התמודדות עם טיפולי הפריון. היא אמרה משפט כל כך נכון והוא: שאנחנו נורמליות, וכל מה שאנחנו חשות וחוות הוא לגיטימי, גם אם זה בכי פתאומי או רגשות קנאה וכו', פשוטש אנחנו נמצאות במצב לא נורמלי. זה כל כך נכון. תחושת האכזבה היא כל כך טבעית. אני מקווה שיחד איתה לא מכוננת אצלך התחושה של האשמה עצמית, או מה עשיתי רע וכו'. אני אישית נלחמת בזה - ומודה שיש נפילות. לגבי פרופסור דור: אכן הוא ידוע במקצועיותו. דעתי בנושא הרופאים היא כזו שבסה"כ אף אחד (לצערי) מהם אינו ממציא את הגלגל. הם משתמשים פחות או יותר באותן זריקות. העניין הוא היצירתיות של כל רופא ואני מתכוונת לדוגמא: שילוב של פרוטוקלים, בדיקות שונות כדוגמת: פיפל או אם צריך (כמו במקרה שלי) היסטרוסקופיה ניתוחית, בדיקות דם לבירור קרישיות, קריוטיפ. קודם כל זה שהוא אופטימי זה דבר מעולה ומאוד מעודד, כי לא כל הרופאים משדרים זאת. לגבי אפשרות החלפת רופא:לטעמי זו נקודה בעייתית שכאשר קראתי את מה שכתבת הרגשתי שזו אני שכותבת את הדברים. אני באופן אישי חושבת שאם ישנו חיבור טוב לרופא ואת מרגישה שאת יכולה לדבר איתו והוא קשוב לך (ונתקלתי לא מנסיוני האישי ברופאים שהם אמנם מאוד מקצועיים, אבל מבחינה אנושית הם נוראים),אז המשיכי איתו, האינטרס שלו שתצליחי להביא ילד בריא לעולם וזה לא בגלל הכבוד. גם אותי אני חייבת לומר לך "משגעים" להחליף את הרופאה(ששמה ד"ר נהרי) על בסיס המשפט הידוע: משנה מקום משנה מזל אבל אני לא עושה זאת מ-2 סיבות: האחת שגם לה יש הצלחות בתחום והיא מאוד מקצועית והסיבה השניה: היא פשוט בן אדם מדהים וכל כך אנושית.אני רואה שהיא כל כך רוצה כבר לראות אותי בהריון וכבר נמאס לה לראות אותי בפאזה הזו: היא אומרת לי שהיא כבר רוצה שאני אבוא אליה למעקב הריון :-). כך שאני כל כך מבינה אותך. מנסיוני אני יכולה לומר לך ובודאי את חווה זאת - תעשי מה שליבך ותחושותיך אומרים. נכון בודאי את שומעת המון תגובות/עצות שזה מצד אחד טוב ופותח דרכי הסתכלות שונות, אבל מצד שני מאוד מאוד מבלבל. אבל בסופו של דבר ההחלטה תהיה שלך ותהיי שלמה איתה וכן אנחנו נשים שבדרך כלל גם פועלות על פי תחושות הבטן שלנו והאינטואיציה הנשית שהיא תמיד עובדת. עוד משהו קטן למשפט האחרון שכתבת:"אני פשוט כבר לא מצליחה למצוא היגיון בכל מה שקורה , מדוע אחרי כל כך הרבה טיפולים שבכולם יש נתונים יפים לא מצליחים להיקלט , היכן התשובה ?????" זו בדיוק השאלה ששאלתי את הרופאה שלי והיא אמרה לי שזו בדיוק שאלת מליון הדולר. אם היו יודעים את הסיבה לאי השרשה הדברים היו נראים אחרת. ישנם כבר היום מחקרים בנושא אבל הם עדיין יישימים בבני אדם. לסיום המכתב הארוך הזה (שנכתב בשעות הבוקר המוקדמות) שאני מקווה שלא הלאתי אותך יתר על המידה, אני מחזקת אותך ומאמינה בכל ליבי שבמהירה תספרי לכל בנות הפורום על הריון מקסים. אני מתרשמת שאת בחורה אופטימית. אנחנו כאן בשבילך ולא ניתן לך להישבר. אם את רוצה לשוחח איתי באופן אישי אני אשמח מאוד.זו כתובת המייל שלי: [email protected] (כן כתובת מצחיקה - מאחלת לכולנו בטא ענקית יותר :-)). ואני אתן לך את מס' הטלפון שלי. שיהיה לך יום מקסים ורק בשורות טובות :-)

קראתי את ההודעה שלך מספר פעמים וזה מאוד חימם לי את הלב. אני אשמח ליצור איתך קשר במייל. המשך יום מקסים.

((((((((((((((((((חיבוק ענק))))))))))))))))) קודם כל. ליבי ליבי איתך. זה קשה וכואב וצורב בנשמה בלי קשר לאיזה מספר טיפול הוא זה שנכשל שוב. אוי אילו רק ידענו את התשובה לשאלה מתי.... ולמה.... עם כל הקושי בעולם, והוא עצום, אני יודעת, אני יכולה להבטיח לך שעם התמדה ועקשנות - מגיעים ליעד! זה פשוט מגיע בסוף! מתי זה יהיה???? הלוואי שמישהו פה היה יודע לענות. זה שיש עוד מוקפאים לדעתי זה קצת מרגיע. לפחות לא לקפוץ ברגע זה לזירת הזריקות שוב. ויש לנו פה הרבה ילדי פריזר בריאים ושלמים. נכון, פרופ' דור נחשב לאחד הטובים, ואם את מסתדרת איתו ומרגישה שהוא עובד מספיק קשה כדי לעזור לך להגיע ליעד הנכסף, אז אין סיבה לעזוב. הוא מכיר אותך ואת התגובות של הגוף שלך, רק תהיי עם יד על הדופק לגבי כמה הוא מנסה לשנות או לבדוק בדיקות נוספות כדי לגוון בין הטיפולים. לפעמים שינוי רדיקלי בפרוטוקול או בדרך החזרת העוברים או אפילו ביום החזרת העוברים עושה את ההבדל. יקירתי, התשובה הגדולה רק אצל ההוא למעלה, שמחזיק כנראה בעוד הרבה תשובות להרבה שאלות עצומות וגדולות. נסי לא לחפש אותה. כי פה לפחות אני יודעת, שככל שמרפים מהשאלה הזו בראש, כך לגוף ולנשמה קל יותר לעבור את התקופה. ולפעמים אפילו לתת לדברים לקרות ואולי אפילו מהר יותר. רציתי לשאול אם את מנסה להוסיף איזה טיפול אלטרנטיבי? או משהו רגשי שיעשה לך טוב בנשמה? חשוב חשוב חשוב לא לשים את עצמנו ואהבותינו בצד, אלא להמשיך לחיות, להמשיך למצות כל רגע מחיינו, בלי לחשוב שרק תינוק הוא זה שישלים לנו את המעגל... מחבקת אותך, ואומרת לך ששלך יגיע!!!!

ליבי, ליבי איתך. זה כל כך קשה מה שאת עוברת, וכל מה שאני וכל הבנות כאן יכולות להבטיח לך זה שבסוף יהיה טוב. אני יודעת כמה קשה להאמין בכך כרגע, אבל זאת האמת! עברו כאן כל כך הרבה סיפורים קשים ומייגעים, וכולן סיימו בסוף עם ילד/ים בריאים! בינתיים, מותר לך לבכות. זה עוזר ומשחרר. מניסיון. לגבי התסכול של נתונים טובים ואפס השרשה, אני מאמינה שזה הכי מייאש אבל זה בדיוק מה שנקרא "בלתי מוסברים". הרופאים לא יודעים מה הבעיה ולכן אין להם מתכון ברור לפתור אותה ויכולים רק להמשיך לנסות עד שזה מצליח. אבל בסוף זה מצליח! וסיפור אופטימי אחד לסיום: יש לי חברה עם נתונים שנשמעים דומים לשלך: ייצרה המון ביציות בכל טיפול (למרות גיל לא כל כך צעיר), המון עוברים טובים שהניבו תמיד גם מוקפאים - ואפס היריונות. כל הבדיקות לא העלו בעיה, והרופאים היו אובדי עצות ויכלו רק להבטיח לה ש"בסוף זה יקרה". ואמנם, בסוף הדרך הלא קלה שהיא עברה היא חובקת היום שני ילדים מקסימים! (ופיצוי קטן בדרך: ההיריונות שלה היו קלילים ומהנים מאוד לדבריה). ואגב, לאורך השנים היא נשארה אצל אותו רופא. אין צורך להחליף בכוח (למרות שתמיד אפשר ללכת לפגישת ייעוץ לשמוע דעה שנייה ואז להחליט אם רוצים לעבור או לא). שיהיה המון בהצלחה!

תודה רבה על הכל. בנוגע לשאלתך לגבי טיפול אלטרנטיבי- אני עדיין לא התנסיתי בתקופה של הטיפולים. אשמח לקבל המלצות למטפלים באיזור חיפה והקריות. המשך יום מקסים

כ"כ עצוב לי לשמוע, אני רק יכולה לאחל לך שהפעם המוקפאים יפתיעו אותך לטובה ותזכי בבשורות טובות!!! אני כ"כ מבינה אותך, לכאורה הכל תקין אבל אין הריון וזה הכי מתסכל. יכול להיות שאני במקומך הייתי מחליפה רופא, לא בגלל שהוא לא רופא טוב אלא כי אומרים "משנה מקום מזל". אני עכשיו אחרי החזרת מוקפאים ומאד משתדלת לחשוב רק חיובי. אבל... אני החלטתי שאם אצטרך להמשיך בטיפולים אני אחליף רופא ובגלל זה שאלתי אותך על פרופ' דור בשירשור אחר. בכל אופן, שולחת לך חיבוק חזק להתעודד ומאחלת לך מכל הלב שלא תצטרכי להחליף רופא כי הפעם תהיה ההחזרה מוצלחת.

אני כל כך מצטערת לשמוע על כשלון הטיפול ורוצה לשלוח לך המון כוחות להרים ראש ולהמשיך הלאה ובעיקר להאמין. הייתי בדיוק במקום שאת מתארת וכל כשלון הרגיש לי קשה יותר ומתסכל יותר וכבר לא ידעתי איך ממשיכים לקוות ולהאמין. ובכל זאת פעם אחת פעם המשכנו ובכל פעם הרופא הבטיח שהפעם זה אמור לקרות כי יש כמות ביציות יפה ואחוז הפריות גבוה ועוברים מהממים (אפילו בלסטוציסטים פשם ועוד פעם) ובכל זאת לא היתה השרשה. לבסוף אחרי 5 הפריות שנכשלו החלטנו באת בלב כבד להחליף רופא. בדיוק כו שאת מתארת היה לי קשה עם זה מאוד בעיקר מהמקום שמאוד מאוד התחברתי לרופא שלי והרגשתי שהוא עשה איתי דרך כל כך ארוכה, שהוא רוצה כמעט כמונו שזה יצליח) אבל החלפנו. ואני חייבת להגיד שגילינו שרופאים שונים עושים דברים שונים. אמנם אין הרבה הבדל ולאף אחד אין באמת את סוד הקסם אבל פתאום עם הרופא החדש עשינו הנצה שלא שמענו על כך קודם לכן והפרוטוקול היה מעט שונה. ובפעם הראשונה מזה 3 שנים בהפריה שישית נקלטנו להריון. אני מאוד מתחברת למה שנועה כתבה על כך שרק ליושב למעלה יש את התשובות ואני ממש לא יכולה לשים את האצבע על מה גרם לשינוי אצלנו בפעם הזו. אולי פשוט ההבנה הפנימית שלי שאני לא יכולה לשלוט בתהליך ושזה פשוט יגיע כשזה יגיע. כתבתי הרבה על עצמי ולא התכוונתי אבל בעיקר רציתי להגיד שאני מאוד מזדהה ולנסות לגרום לך טיפה להאמין שגם לנו ה"לא מוסברות" בסוף זה קורה. התקווה עדיין כאן. אל תאבדי אותה!

מדהים כמה כולנו מרגישות אותו דבר, לא? פשוט שכפול של תחושות. הבלבול, חוסר האונים, התחושה הזו שיש אי שם משהו שנאי יכולה לעשות ועוד לא עשיתי - להחליף רופא, לשנות פרוטוקול. יקירתי, הקשה מכל הוא להאמין. להאמין שהכל קורה כמו שהוא צריך לקרות, שאת בסדר גם אם זה מצליח וגם אם לא, שהדברים פשוט לא קורים כמו שאנחנו רוצים אלא כמו שהם צריכים, שהאחריות שלנו היא לעשות וכל השאר מחוץ לטווח היכולת שלנו. קשה להאמין בזה, אבל יש בזה גם משהו מקל ומנחם. הכל בסדר איתנו, זה פשוט עוד לא קרה. בהצלחה רבה