תודה ענת ונועה

דיון מתוך פורום  פוריות חברתי - תמיכה

02/01/2011 | 16:15 | מאת: שרונה

הרופא פשוט אמר שאם הביטא לא עלתה ההריון לא תקין או שזה הריון מחוץ לרחם ולכן להפסיק את התמיכה.עדיין לא קיבלתי אבל אני מבינה שברגע שהביטא תתאפס אני אקבל... אני צריכה לקבוע א"ס לראות שהכל בסדר שם. מה אני אגיד לך סוף שבוע הכי מגעיל... בני כמה הילדים שלך?בנים?בנות? אצל מי את מטפלת?אני שוקלת לעבור רופא.איכות הזרע של בעלי גרועה ולכן העוברים לא מצליחים לשרוד.גם ששואבים לי מלא ביציות אף אחת לא ראויה להקפאה בגלל איכות ירודה. לפעמים פשוט נמאס לי לסבול ועולה לי מחשבה איומה להתגרש,(אבל אני מרחמת עליו נורא )או שפשוט ללכת לעשות את זה עם איזה משהו...וזהו אני בהריון.נכון שאני מגעילה?מסכן שלי מה הוא אשם שנולד עם זרעונים כאלה ?אבל מצד שני מה אני אשימה למה אני צריכה לסבול את כל הכאב הזה????? נמאס לי ,קשה לי .כל הגוף כואב לי .ההורמונים האלה הורסים לי את הבריאות,אני פשוט מפחדת לחלות בסרטן....

לקריאה נוספת והעמקה
02/01/2011 | 20:40 | מאת: נועה

לא יודעת אם תאמיני לי, אבל אני הייתי באותה סירה. (עדיין בה בעצם...) גם אני הייתי צריכה לעבור הפריות, הורמונים, הרדמות, וכל הזבל כי בעלי קשר צינורית זרע. לא מספיק שנינו בריאים ובעצם אין בעיה, היתה בעיה אדירה. גם לי היו מחשבות איומות למה זה מגיע לי, למה אני בכלל צריכה ילדים ממנו, למה אני לא פשוט נכנסת להריון מרוח הקודש או ממשהו או מישהו אחר... אבל היום כשאני רואה אותו עם הבן שלנו, אני נמסה. ואני יודעת שאני נמסה כי הילד הוא שלו. ולא של מישהו אחר. אני בטוחה שגם את תסתכלי על זה ממרחק בבוא היום ותגידי זה היה שווה הכל. גם אני עדיין מפוחדת מאד ממה ההורמונים יכולים ומסוגלים לעולל. להגיד לך שאני לא חושבת מה יהיה בעוד כמה שנים? חושבת ועוד איך, אבל מנסה מאד מאד להתיחס לחיים כמו שהם. לנסות לקבל אותם. להסתכל על כל פחד וקושי בעיניים ולהגיד - אני יכולה לו. אני אצליח להתמודד עם כל בעיה שעלולה להגיע. אין לנו דרך למנוע מעצמנו השפעות חיצוניות שעלולות להרוג אותנו. זה רק עוד עניין שנוסף לכל שלל הזוועות שצריך לנסות להמנע מהם. מה - לא ננשום אוויר אם הוא מזוהם? לא ניסע באוטו אם מישהו עלול להכנס בנו אם הוא שיכור? לא נעשה ילד עם האיש שאנחנו אוהבות כי הזרע שלו לא משהו? נראה לי שכן תעשי. כן תמצאי את הכוחות להמשיך ולחרוש את השדה הזה עד שתקצרי את הפרות. והם יהיו מתוקים מדבש! יפתי, עם כל הקושי שבעולם, כנראה זה לא היה הילד המיועד, וטוב שקרה עכשיו מאשר מאוחר יותר. הילד הנכון בדרך. באמת. שולחת לך המון המון אהבה!!!!!

03/01/2011 | 03:07 | מאת: ענת

כולנו באותה סירה בצורה זו או אחרת לבעלי הזרעונים מתים בדרך למרות שעבר ניתוחון זה רק בשביל להגיע להשבחת הזרע אף פעם לא היו לי מוקפאים אבל ביציות בשביל כולם המחשבות שלך היו גם שלי תמצאי את הכוחות ותמשיכי להלחם אני איתך תאמיני זה יקרה

03/01/2011 | 09:31 | מאת: דנה

רע לי וממש כואב לי לקרוא את מה שאת כותבת, אני כל כך מצטערת בשבילך! בטא חיובית , המון מצב רוח ואופ...את לא בהריון:( מה שכן את יכולה "להתעודד" מזה שהגוף שלך יודע לקלוט הריון ובפעם הבאה בעזרת ה' הוא יקלוט... אני בדיוק באות הסירה שלך,אצלי הכול תקין לחלוטין אך הזרע של בעלי לא תקין , והעוברים לא שורדים אפילו להקפאה..אבל אני חייבת להזכיר לך שגם לנועה מההריון הראשון לא נשארו מוקפאים ובכל זאת היום יש לה ילד בן 3-4 ... בקשר למחשבה על להתגרש- אני ממש מבינה ללביך...אבל בינינו, היית רוצה אבא אחר לילדים שלך ?! אני לא יכולה לחשוב על זה אפילו (למרות שגם אצלי עברה המחשבה לקמצוץ שניה ) אבל אני יודעת שזה יגיע בסוף, עוד לא שמעתי על מישהי שנותרה ללא ילדים כלל! אל ייאוש יקירתי, זה יגיע , זה רק עניין של זמן ומוכנות ...ההוא שם למעלה, יודע בדיוק מה הוא עושה...אנחנו יכולות לצאת מהסיפור הזה איך שנבחר : גרושות או עם זוגיות מחוזקת שאף אחד ושום דבר בעולם לא יוכל לשבור ..אני יכולה לתת לך דוגמאות של מקרים שלא נשים שנקלטו כבר בחודש הראשון של החתונה ואת לא מבינה מה זה עשה להם לזוגיות , הרס אותם מבחינה כלכלית, ריחוק, חוסר אינטמיות וכל יום הם מאיימים בגירושים, אז לא כל הנוצץ זהב- תזכרי זאת ... תמיד תסכתלי על בעלך ותחשבי איך הוא בגבורה עובר את הדכאונות, הלחצים,המצבי רוח המשתנים ובולע את זה כי אין לו ברירה , גם הוא צד בעניין ...את יודעת שפעם דיברנו אני ובעלי על מה יקרה אם לא נצליח לעולם ...הוא אמר שנתגרש בכדי שתיהיה לי ההזדמנות להקים משפחה עם מישהו אחר ...אבל תכל'ס משפחה בלעדיו זה לא משפחה(ואני כותבת עם דמעות בעיינים) אז תבריחי את המחשבות האלו מראשך וקדימה , לטיפול הבא מנצח! חודש הבא בטא ממריאה לשמים לאורך 9 חודשים!

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה