חזרתי ממדג'ר

דיון מתוך פורום  פוריות חברתי - תמיכה

19/10/2010 | 22:40 | מאת: טיפטיפ

נועה רק עכשיו יצא לי לראות את מה שכתבת אז לא סורי שלא מסרתי ד"ש... אני מעדכנת שאופטימיות לא יצאה מהפגישה הזאת , מה שנאמר לנו לעשות הוא להמתין 3 חודשים, להשלים בדיקת אולטרסאונד אשכים, גנטית ובדיקת דם הומונלית ורק אז יחליט אם לבצע את הניתוח והסיכוי קטן...אז בנתיים אנחנו לא יודעים מה לעשות, ללכת להתייעצויות נוספות? להתחיל את הטיפול עם שירלי תדהר? אין מושג....רק יודעים שאין כבר כוח נפשי... ועוד בנוסף, דבר מדהים שלא יאמן....בחודש יולי נכנסו לחיינו שלי ושל בעלי זוג שנעשו חברים קרובים שלנו...וכמונו לא נקלטו להריון רק שאצלם לא ברור מה הסיבה...תמיד אמרנו אני והיא אחת לשנייה שלא סתם נכנסו אחת לחיי השנייה וכנראה הכל משמיים...לחברתי נתגלה לפני מספר ימים שהביוץ שלה לא סדיר והחלה לקחת כדורים להסדרת הביוץ...שזו בעיני בעיה קטנה ופתירה לחלוטין וזה גם מה שהסברתי לה, היום אחרי כמעט 3 חודשי היכרות טובה איתם הם ניגשו לבדיקת זרע לראשונה והפלא ופלא , דבר נורא קרה מה שלא איחלתי לה בכלל שיקרה אין זרעים בזרמה...אותו סיפור, כמו אצלנו, אתן קולטות?! אפשר בכלל להבין את זה?! היא משתפת אותי במה שאני כל לא שיתפתי אותו בשל פרטיותו של בעלי....ורע לי כי לא אוכל לספר לה על כי גם אנחנו סובלים מאותה בעיה, היא שאלה אותי במפורש אם גם לנו יש את אותה בעיה כדי להבין אם יש סיכוי, וכאב לי שלא אמרתי וגם שאלתי את בעלי את מותר, והוא לא הסכים...אחרי הכל מה זה יתן לה להזדהות איתנו, עם אנשים שלא יודעים בכלל מה יהיה איתנו, ואיזה סיכוי בכלל קיים. הדיכאון שהדחקתי וכתבתי לכן עליו לפני יומיים חזר ורע לי, רע לי בגללנו ורע לי בגללם ובגלל שאין לי את האפשרות לנחם כי אני בקושי יכולה לנחם את עצמי...אמנם אמרתי מה שאפשר על מנת לחזק אותה אבל אני לא יודעת עד כמה זה יעזור, אני יכולה להבין למה היא רוצה לדעת אם גם לנו יש אותה בעיה, כשהייתי כמותם בתחילת הדרך גם אני רהייתי רוצה לדעת אם אנחנו לבד בעולם עם הצרה הזאת.

לקריאה נוספת והעמקה
20/10/2010 | 12:45 | מאת: דנדן

אני בשוק ממה שכתבת על החברים. וואי, איזה צירוף מקרים ! איזו דילמה מה לעשות, אני לא כ"כ יודעת מה להגיד לך מהבחינה הזו, אין ספק שאתם מתמודדים עם משהו לא פשוט, שאני חושבת שאתם גדולים, את אולי לא רואה את זה עכשיו, את בדיכאון ורע לך אבל אני מהצד יכולה לכתוב לך - את ענקית, את בנאדם גדול, את חזקה, את נשמה טובה, יש בך כ"כ הרבה טוב. אני יכולה להתחבר להרגשה שזה נראה סוף העולם כרגע, לא יודעים מה לעשות, הכל נראה כאילו אין תקווה, אהובתי, יהיו לכם ילדים! שמת לב מה כתבתי: לא כתבתי יהיה לכם ילד. כתבתי יהיו לכם ילדים ! לא אחד. ובעלך יהיה אבא מקסים ואת תהיי אמא מדהימה אני מאחלת לך שתמשיכו להיות חזקים, את לא רואה את זה עכשיו אבל את חזקה ואני פה כדי להזכיר לך את זה. אוי, כמה שהילדים שלכם יצטרכו להעריך איזה הורים יש להם, אוי, אני חייבת לשמור איתך על קשר רק כדי להזכיר להם את זה כשיהיו גדולים :-) אני מחזיקה לך אצבעות, תעשי דברים בתקופה הזו - שעושים לך טוב, לא יודעת מה, אני למשל מטביעה יגון בשופינג ואוכל. תצאו קצת, תתאווררו, תחזקו אחד את השני. אנחנו פה בפורום נלווה אותך, אני אישית פה ללטף לך את היד בובה, להזכיר לך כמה מדהימה את וכמה כוח יש לך, הזוגיות שלכם נשמעת לי כ"כ איתנה ! מקווה שמילותיי טיפה עזרו טיפי שלי. אוהבת מאוד ופה בשבילך!

20/10/2010 | 12:46 | מאת: אביגיל

טיפטיפ, הסיפור שלך נגע לי ללב. זה באמת קשה להיות עם הבעיה לבד ולא לשתף , במיוחד מישהי שהיא הכי יכולה להבין אותך. אבל לא נורא אני רוצה שתזכרי ...שכל פעם מגיעה אלינו עוד אינפורמציה שמורידה אותנו - אנחנו חזקים ממנה, לא יודעת איך אבל שואבים עוד כוחות לאמונה , אני אומרת לך את זה מנסיוני הפרטי. זיכרי דבר אחד - קו ההצלחה הוא : לא ..לא ...לא ..לא .....כן ! בסוף זה יהיה כן - יהיה פתרון אני בטוחה.

20/10/2010 | 13:22 | מאת: נועה

מדהים הסיפור של החברים שלכם... שדווקא עכשיו נכנסו לחייכם. אני תמיד אומרת שאין סתם בעולם. לכל דבר יש סיבה, כוונה, הכוונה. לגבי מה שמדג'ר אמר לכם - אני חושבת שדי בהתייעצות איתו. הוא באמת הטופ בארץ מבחינת אורולוגים, שמאד מאד מעורבים בכל בחידושים, מנתח בחסד, וידוע בתחומו. לא הייתי מחכה עם הטיפול האלטרנטיבי, להזיק זה בטח לא יזיק, הלוואי שיועיל ברמות שבלתי יאומנו! יפתי, לא קל לנחם את עצמך, בטח ובטח שקשה יהיה לנחם עוד מישהו שנמצא באותה צרה. אני מאד מבינה את הרצון שלך ובעיקר של בעלך לחיסיון. אם אתם מאד מאד קרובים, ונראה לך שהקשר ישאר והוא לא לטווח הקצר בחיים, אולי ימצא הרגע המתאים שבו בעלך דווקא ירצה להשתחרר ולספר להם. אני חושבת ששיתוף בין שני בני זוג שנמצאים באותה סירה יכול מאד מאד לעזור לה לחתור ולצוף טוב יותר... הייתי רוצה לשלוח לך איזה חבל שתוכלי לטפס עליו ולראות את האור בקצה המנהרה, אבל אין לי כזה, יש לי רק הרבה חום ואהבה ואמפטיה לתת לך. אני רוצה להאמין שאולי בא"ס יראו שיש איזה ואריקוצלה אימתנית שלא נותנת לאשכים לייצר זרע, רוצה להאמין שבבדיקות הגנטיות יראו שהכל תקין, ואז כל מה שתצטרכו אולי זה איזה ניתוחון קטנטון לשיפור המצב. בינתיים, מחזקת אותך, מאמינה שתהיו הורים, ואפילו של ילדים בעלי אותו דנ"א שלכם! ים של חיבוקים ((((((((((((((((((())))))))))))))

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה