לילדת- עוד שאלה בהמשך לקודם

בהמשך לקודם, וסתם מתוך עניין, איך בעצם מביאים את השחלות ליצר כל כך הרבה זקיקים לIVF? לא גם באמצעות אותן זריקות של השראת ביוץ? מינונים גבוהים? תרופות אחרות? (וכן אני מוטרדת מהרעיון של הריון מרובה עוברים, יש לי סיפור שם צירים מוקדמים ולידות מוקדמות גם עם תינוק אחד...אבל את יודעת, המחשבה על תאומים מאד מרגשת..;) עוד שאלה מרגע שלקחתי את האוביטרל, כעבור כמה זמן הביוץ מתרחש? לקחתי אתמול בשש בערב, עשיתי הזרעה היום בחמש, ונקבעה לנו הזרעה נוספת למחר באחת. זה לא קצת מאוחר לדעתך?

ושוב שלום ניני, הזריקות הן אותן זריקות, ורק המינונים עולים. אני למשל בהזרעות התחלתי מאמפולה אחת של גונאל -אף, אח"כ עליתי לשתיים. ב-IVFים שלי הייתי על 3 אמפולות ליום. אמנם "שיחקנו" ב-IVF גם עם תרופות אחרות כמו מנוגון ומטרודין, אבל העקרון נשאר אותו עקרון - מינון גבוה יותר מביא לתגובה שחלתית חזקה יותר ולהבשלת מספר גדול יותר של ביצות בזקיקים. לידות מוקדמות הן בדיוק הסיבה שבעטיה הסכמתי לקחת על עצמי את ניהול הפורום הזה - תאמיני או לא. התאומים שלי נולדו בשבוע 25+3, ורק בזכות נס עצום שארע לנו (טפו, חמסה, וכו') וכמובן טיפול מקצועי ומסור של הצוות הרפואי בפגיה, הם בריאים ושלמים היום. תראי, אני רציתי תאומים (או ליתר דיוק, תאומות) - מאז שקראתי את "אורה הכפולה" בגיל 9 בערך... והיום אני מאושרת מהבונבונים המקסימים שלי, אבל את מה שעברתנו בפגיה אני לא מאחלת לגדולי שונאי. בשבילי, על כן, זו שליחות עליונה לעזור לבנות שמתמודדות עם טיפולי הפוריות וכל מה שכרוך בהם - לעבור אותם בצורה שפויה וסבירה ולא להשתולל עם טיפולים לא נחוצים, מינונים מופרזים, והחזרת מספר גבוה מדי של עוברים. אני מכירה את הסיפור מתחילתו ועד סופו, לרבות הכרות קרובה (מדי) ואישית עם הסכנות - ולכן חשוב לי להזהיר את הבנות שכל-כך רוצות כבר להרות -דווקא מזוית הראיה של מי שהיתה בדיוק במקום הזה - שיפעלו בצורה שקולה ע"פ עצת רופאיהן, וימנעו, למשל, מלקחת כל מיני תרופות לבד, וכו'. ובקשר לאוביטרל: לפי החשבון שלי, 36 שעות מאתמול ב-6 בערב זה מחר ב-6 בבוקר. כלומר ההזרעה השנייה תתבצע 7 שעות אחרי הביוץ, שזה זמן בו רוב הסיכויים שהביצית עדיין שרירה וקיימת (כידוע ביצית מרגע הביוץ חיה עד 24 שעות). אבל בדיוק בשביל זה עשית הזרעה כפולה -אל תשכחי שמחר בבוקר יחכו לה כבר החבר'ה מהיום... בהצלחה!

החבר'ה מהיום:)) מסכימה לגבי כל מה שכתבת על אף שאין לי מושג איך בנות לוקחות תרופות כאלה לבד, מאין משיגות- מחברות? וואוו לא ידעתי שיש לך "פגושים" כל כך קטנטנים. הגדול שלי נולד פג אבל בשבוע מתקדם הרבה יותר, והקטן גבולי. אבל החרדה ללדת כל רגע מחודש שישי היא משהו שזכור לי מאד חזק. שמחה שהבונבונים הפייטרים מרגישים טוב ומתפתחים יפה (טפו טפו), הרבה בריאות ואושר!