בנות יקרות- עדכון...

היי ירות, אתמול עשיתי בדיקת דם והבטא היתא נמוכה מאד. אין הריון! היתה לי הרגשה..אתמול בערב חזרתי מהמרפאה כדיי לקבל את התוצאה, ישבתי לאכול והדמעות פשוט זלגו לי לתוך הצלחת..לא יכולתי לעצןר אותן , למרות שהבטחתי לעצמי לקחת הכל בקלות. אבל איך אפשר? תמיד יש תקוה קטנה בלב.. היום התקשרתי לבשר לרופא שלי והוא ביקש שאצור קשר בעוד כשבועיים ואז נקבע פרוטוקול חדש. מי יודע? אולי פעם שלישית גלידה ו..הריון?! אני חייבת לשתף אתכן במשהו שלא שיתפתי אף אחד: אתמול צפיתי בפרק האחרון על הזוג שעבר הפריה שביעית שנכלה. הבחורה סיפרה שהם כבר נרשמו לאימוץ ואפילו חושבים על תרומת ביצית.. זה העלה כל מיני חרדות ומחשבות. לא שיתפתי את בעלי. ואם לא ילך? כל ההפריות האלו? מה יהיה? אוף, אני מתחילה לבכות.. אני כ"כ רוצה ילדים..אני כ"כ אוהבת ילדים..כל חיי טיפלתי בילדים: בגן, לימדתי בביה"ס.. מתי אלוהים יראה אותנו?..? לא מגיע לנו ילדים משלנו?? בחיים לא ראיתי את עצמי נשואה 3 שנים ועדיין ללא ילדים.. זה כ"כ חסר!!! אני יודעת שצריך להתעזר בסבלנות והכל יגיע , אבל מתי?? טוב שיש לי את בעלי ומשפחה אוהבת ותומכת, ואתכן- שאפשר לשתף ברגשות! אני מאחלת לכן בנות הצלחה רבה, מכל הלב! כל הריון שאתן מבשרות עליו מעודד ! מזל טוב לק' וללנה המקסימות! שיהיה בשעה טובה! תעדכנו ושמרו על קשר!! אני מתנצלת שככה שפכתי את הלב.. מכירים אותי כבחורה שמחה ולא רואים עלי מה שאני עוברת. אני ממשיכה הלאה ומנסה לשמור על אופטימיות.. אוהבת אתכן, סבבית.

שולחת לך חיבוק חם יקירתי((())) אני בטוחה שהטיפולים יצליחו, ואני בטוחה שעוד תבואי לפה בקרוב בהלם מוחלט ותספרי על בטא חיובית שמטפסת ועולה. ובינתיים יקירתי, נסי להתנחם במחשבה שיש לך פחות חודש בדרך המסתורית הזאת, ושהפשוש/ים המיועד/ים לך מחכה בסבלנות שיגיע תורו, אז למענו/ה/נם חייבים להמשיך הלאה((())) אני מאחלת לך שבקרוב מאד כל האכזבות האלה יהפכו לזכרונות רחוקים, משהו לספר עליו לתאומים שלך כשיגדלו}{}{}{

הלוואי! הלוואי שכל אלה יהיו רק זכרונות רחוקים עבור כולנו ! תודה לך עבור המילים החמות והמעודדות, סבבית

כך חששתי.... כשלא ראיתי עידכון אתמול... קודם כל מותר לבכות ומותר להתאבל. איך נתרומם אם לא נתאבל קודם? אל תדאגי, החיוך יחזור לפנים ואיתו הכח להמשיך. את יודעת, ראיתי רק חצי פרק מהסדרה שבוע שעבר. הפורום שלנו הרבה יותר מוצלח מכל סדרה בעולם!!!!!!!!!! ברור שכל התהליך מעלה שאלות ותהיות, מה יהיה אם לא ילך. אפילו ביצור אופטימי שכמוני זה עולה. ואז אני מתחילה לחשוב על אלטרנטיבות, ומיד אח"כ אומרת לעצמי, למה לא ילך? אם נאמין זה יבוא גם יבוא! רק עניין של הזמן הנכון לך, ולתינוק שבדרך. זכרי - כל עכבה לטובה, ואם לא הפעם, כנראה שהיתה סיבה טובה למה לא. תמיד תמיד יש סיכוי גדול יותר בפעם הבאה. זוכרת מה ניני אמרה? טיפול אחד פחות בטבלת יאוש! מקרב אותך להריון המיוחל! מאחלת לך שתשמחי שוב בקרוה, ושהפעם הבאה אכן תהיה ה פ ע ם! שולחת לך חיבוק גדול ונשיקות, וחיוך, שיהיה בסדר, :-) נועה.

סבביתוש, אני כל כך מבינה אותך, יותר מ 4 שנים עברתי ללא הריון והפלה ורק עכשיו נקלטתי תודה לאל, כמו שאת יודעת. לפני כמה שבועות דיברתי עם מישהי מהעבודה שלי שגם עברה טיפולים והיא אמרה דברים מאוד חכמים היא אמרה לי: קרן, עד שלא תחבקי את התהליך שאת עוברת ועד שלא תהיי שלמה איתו, זה לא יבוא - אני יודעת שקשה לשמוע מילים כאלה אבל צריך תמיד להסתכל על חצי הכוס המלאה, יש לך בן זוג שאת אוהבת, משפחה אוהבת, בריאות חוץ מהבעיה הזו, הכל יבוא בזמנו הטוב.. האמת היא שכמה ימים לפני שדיברתי איתה החלטתי לשנות את הגישה והיא רק חיזקה אותי תחשבי איזה חזקות אנחנו שאנחנו עוברות את זה..והזוגיות שלנו רק מתחשלת עם כל תשובה שלילית שמקבלים הרבה נשים לא יכולות לזקוף לזכותן את מה שאנחנו עוברות, זו מעין חוויה, עוד נסיון חיים אני שולחת הרבה חיזוקים, ומגיע לך להגיד את מה שאת מרגישה, זו זכותך אבל יש לך אפשרות לחשוב על זה אחרת חוץ מזה תחשבי על רפלקסולוגיה...זה מרגיע קרן

היי רק רציתי להגיד לך שמבחינה סטטיסטית זה מצליח בפעם השלישית! הלווא שהפעם זה יהיה שלך! רק תאמיני ,אל תכניסי את עצמך למחשבות שליליות,את יודעת ש-50% מההצלחה זאת האופטימיות ולפעמים אפילו יותר אז שיהיה בהצלחה!

סבביתוש מתוקה ! על תיבכי אני ידעת ש בישבילי קל ליכתוב לך את זה אבל אני איתך ו מרגישה את הטיפול הזה ו את הבטא השלילית שלך אני מצתערת כול כך ציפיתי ש תיצתרפי עליי אבל על תחשבי שלילי את צעירה ו סיבה לא מוסברים תאמיני לי זה יותר קל מי משהי ידעים ש יש בעיה . אני בטוחה חמודה ש פעם הבא תצליחי תרימי ראש תנגבי דמעות ו תיזכירי ש הכול עוד לפניך שום דבר לא מאוחר כחה הכול מי אלוהים אולי ההאלוהים מחלית עוד כיצד זמן לטת ל סבביתוש החמודה בסוף את תיראי ש יהיו לך שניים או שתיים בומבונים בתוכך בראים ו חמודים ו עוד תחפסי אותי ב פורום כדי מהר מאוד להצתערף עליי. סבבית עם את רוצה אוליי לחשוב על מה שהו אלטרנתיבי צמחים מירפא היפנוזה ? עם תירצי זה מה ש לי עזר (רק עם תירצי אוליי לא היום אני יסביר לך הכול ו יעזור לך) מאחלת לך פעם הבא ליבכות רק מי אושר מי היריון הקרוב ו בראי אוהבת אותך חזק ו תיהיה חזקה בישביל בעלך ו תפנקי את עצמך. חיבוק ו נשיקה שלך לנה

כל כך מצטערת לשמוע! אנחנו צריכות לגייס כוחות כל הזמן, ולפעמים נראה שכבר אין מאיפה. כל כך מתסכל, כל כך מאכזב. אוף. אבל הכל יקרה, לאט לאט, סוחט ומתיש, אבל יקרה! שולחת לך חיבוק גדול (((((((((((((((((((((())))))))))))))))))) דורה.

היי מתוקה, נכון שזה מאכזב אך אל יאוש כנראה שמספר 3 זה לא המזל שלך...את עוד רחוקה מלחשוב על אימוץ (למרות שאני לא פוסלת כלום..כי זו מצווה גדולה) אך הדרך לפנייך ותמשיכי ללכת באותה האופטימיות שבחרת את שמך.. אל יאוש זה יגיע!!!!!!!!!!!!! שלך, רומי

אאאאאוווווווווווףףףףףףףףףףףףףף, מכירה את ההרגשה , מזדהה איתך , ושולחת לך חביוק וחיזוק ((((((((((((((((((((()))))))))))))))))) , הלוואי ושזאת תהיה האכזבה האחרונה , זה בסדר להישבר מדי פעם , אבל לא ליותר מדי זמן , עכשיו לקום לאסוף את השברים ולהמשיך הלאה ... בהצלחה

לסבבית היקרה, אין מה לומר - רגעי הבטא השלילית הם כל-כך קשים ומאכזבים, ואין שום דרך להתכונן לזה ובטח שלא להתרגל.... רציתי להתייחס למה שכתבת על המחשבות שעלו לך בעקבות התוכנית (אגב שלשום זיפזפתי בערב ונפלתי על התוכנית הזו בדיוק כשהסתיימה - איך התאכזבתי!). תראי, המחשבות על מה יהיה, והאם נצטרך בסוף אימוץ בשביל להיות הורים - עוברות אצל הרבה מטופלות, ובעיקר אלה שעברו IVF אחד או שניים (שמנסיון הנפילה בהם קשה במיוחד) - ועכשיו הן מרגישות שהגיעו לצומת הזו של "נו, אם גם זה לא עבד - אז מה הלאה?". המחשבות האלו לפעמים עוזרות, כי הן מראות לך שיש עוד אופציות, ושאם החלטת להיות אמא את תהי אמא לילדים משלך - נקודה. ומאידך, לפעמים אם חושבים על זה מוקדם מדי, נכנסים למרה שחורה ולמסקנות פזיזות. את צריכה לזכור שלפעמים צריך לעבור יותר מ-IVF אחד או שניים כדי להצליח - זה מבאס אבל זו העובדה. הקטע הוא שכשמישהי נקלטת ב-IVF שביעי, למשל, בהרבה מקרים הרופאים לא יודעים להסביר למה דווקא זה הצליח בדיוק באותו מקום שבו ה-6 הקודמים נכשלו. וכאן מצוי גם היופי, והתקווה שבהליך. אז תרשי לעצמך להתאבל על הטיפול שנכשל, ותפרגני לעצמך את אותן מחשבות שגורמות לך להרגיש הכי טוב שאפשר (אצל כל אחת פועל משהו קצת אחר) - אם קל לך יותר "לתייק" באחורי הראש את הידיעה שאימוץ הוא אופציה - עשי זאת. אם המחשבה על זה מבהילה אותך בשלב הזה - זה גם בסדר, שימי אותה בצד ותזכרי שסיכוייך להרות עדיין מצויינים. חיבוקים לך יקירתי. (ונחכה בסבלנות עד שמצברוחך יחזור לעצמו - אבל קחי את כל הזמן שאת צריכה - בעיני את סבבית גם כשאת עצובה).