מתוסכלת...

ד"ר רובינשטיין שלום. כבר בגיל העשרה שלי נמשכתי לבנות ( בתיכון הייתי מאוהבת..באופן חד צדדי, במישהי שהייתה לסבית מוצהרת ) אבל זה עלה ממש למודעות שלי בתור החלטה "לצאת מהארון" רק לפני שנה וחצי בערך. בהתחלה הייתי מאוד נחרצת, גם בעקבות דברים שעברו עליי באותה תקופה, לא לצאת יותר עם גברים, לאחר זמן מה החלטתי שההחלטה הזו היא לרמות את עצמי ואני כנראה דו. אני אומרת כנראה, כי אין לי באמת מושג, ומכאן נובע התבכול והצורך בעצה. מאז ההחלטה עדיין לא היה לי קשר או מגע מיני עם נשים, למרות כל הרצון וגם המאמצים שעשיתי, אני מרגשיה כאילו הוצאתי את עצמי מעולם אחד, ואני לא מצליחה להכניס את עצמי לעולם אחר, ואני תקועה באיזה לימבוס באמצע.אין לי חברות לסביות אז אין לי עם מי לצאת למועדונים שאפשר להכיר בהם, ולצ'אטים אני לא מתחברת, וזה לא נוחת מהשמיים...מן הסתם, ולאף אחת לא כתוב על המצח אני לסבית..אז איך אני אמורה לדעת עם מי להתחיל? בקיצור, אני כבר מתחילה להרגיש לא מושכת בשל התקופה הארוכה שאני בלי אף אחד/אחת..מה עושים?

שלום אופיר, את באמת נשמעת מבולבלת. נתחיל מזה, שיציאה מהארון היא תהליך שלפי שיפוטי לפחות, מומלץ להתחיל בו לאחר שכבר יש לך התנסות מינית עם בני אותו מין. באשר לשאלה המעשית יותר של "איך להכיר?" - אני יודע שהאינטרנט, בין בצורה של פורומים, אתרי הכרויות או צ'אטים - תופס כיום מקום מרכזי בהכרויות. כך שאם את מורידה את האמצעי הזה מעל הפרק א-פריורית, את מצמצמת במידה ניכרת את אפשרויות ההכרות שלך. המלצתי היא לפעול בשני מישורים מקבילים: 1. לפנות למטפל/ת גיי-פרנדלי שיעזור לך לעבור את התהליך הלא פשוט שאת עוברת ברמה הרגשית. 2. לפנות לקל"ף - קהילה לסבית-פמיניסטית - שיש לה גם קבוצות תמיכה לא-וירטואליות, שמן הסתם משמשות באופן חלקי גם קבוצות הכרות: www.gay.org.il/claf/ אני ממליץ על שני הצעדים במקביל כדי שתוכלי לעבד מבחינה רגשית בטיפול מה קורה לך במגעים האקטואליים עם הלסביות שתפגשי בקל"ף. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly