הרהורים (נוגים?) בשעת לילה מאוחרת

שלום לכם משתתפי פורום "שרינק פרנדלי", בעצם, לא הספקתי לומר לכם "ברוכים הבאים" ואני עושה זאת כעת. כפי שכתוב במכתב הפתיחה של הפורום ("על מהות הפורום"), אני עוסק, בין היתר, בטיפול בהומוסקסואלים ובביסקסואלים מזה שנים רבות. מאמרים מחקריים וקליניים שלי בנושא פורסמו בכתבי-עת מקצועיים ויוקרתיים ברחבי העולם. מסיבה זו, חשבנו, עורכת האתר ואנוכי, שאני מתאים לנהל את הפורום הזה ולאחר שהועלתה בקשה מצד גולשי האתר לפורום כזה, נענינו לבקשתם. האמת ניתנת להיאמר שציפיתי לקשיים. הנושא טעון הן מצד אנשים שמרניים ודתיים הרואים בהומוסקסואליות חטא (ובמקרה הטוב מחלה) והן מצד ההומוסקסואלים עצמם, שבתגובה לדעות הקדומות השליליות נגדם יצאו למלחמה פוליטית לגיטימית. הקשיים הגיעו, אני מורגל בהם ומקבל אותם כחלק בלתי-נפרד מהעיסוק בנושא. עיניכם הרואות שהעליתי לפורום גם תגובות שאינן נעימות בהכרח לאוזן או לעין. עם זאת, יורשה לי להביע תקווה שבמשך הזמן הפורום יהפוך למקום שבו הומוסקסואלים, ביסקסואלים ובני משפחותיהם יוכלו להעלות את מצוקותיהם באווירה תומכת ואוהדת. ואולם, הודעות שתהיינה בהן משום פגיעה במשתתפים אחרים ובי לא תועלנה לפורום. בהצלחה לכולנו, ד"ר גידי רובינשטיין www.zarut.com/shrink-friendly

אני חושב שזה בלתי נמנע, אני חי את זה יום יום שעה שעה. זה כבר חלק מהחיים של כל שונה בחברה, להגיד שארני אוהב את זה? ממש לא, להגיד שאני לא חי עם זה? גם כן לא. אבל מצטרף לתקווה שהפורום הזה יראה אחרת.

שלום גיי וברוך הבא לפורום, אשמח אם תשתף אותנו, או לפחות תביא דוגמאות, מהתופעה שאתה נתקל בה יום יום. אני חושב שזה יכול להתחיל דיון פורה. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין, www.zarut.com/shrink-friendly