המצב הפוליטי והמצב הנפשי שלי

שלום פורום... נתבקשתי לא להיכנס לפוליטיקה כאן, אך מכיוון שהמצב הפוליטי משפיע לרעה על המצב הנפשי שלי, אני חושב שאני יכול להפר את ההבנות שהושגו בין הצדדים ולדבר גם על פוליטיקה. המהומות של החרדים בעיר שאני גר בה, שכללו אפילו איום לגמרי אישי, להגיע אלי הבייתה ולנסות לגרש אותי מהעיר הם רק חלק מהתמונה. היה בחודש האחרון גם אירוע שאני לא מסוגל להבין אותו של צירוף ליברמן לממשלה תוך שתיקה מצידו של פרץ, שהצבעתי עבורו. וכמובן המשיכו מעשי ההרג הנוראיים בעזה, ולפני כן הייתה מלחמה בלבנון. חבר כנסת במדינת ישראל הציע להקים מחנות בשבילי ובשביל חברים שלי. הטרור שהפעילו החרדים השפיע בגדול. אנשים ממש פחדו להגיע לאירוע, והרבה לא הגיעו כי הם חששו לחייהם. (אני אגב הייתי. היה די משעמם למען האמת...) ונעבור לבעיות הנפשיות שלי. האם העובדה שאני לא לגמרי מדוכדך עכשיו היא סימן לשיפוט לקוי של המציאות? סך הכל היה לי יום נחמד, היה יום שמשי, נפגשתי עם חבר טוב ועם שני חברים שלו וצעדנו ביחד לעצרת בגבעת רם, הייתה הופעה די נחמדה של הדג נחש, וגם שמענו כל מיני נאומים של פוליטיקאים. אף אחד בדרך לא עמד עם שלטים, שקוראים לנו סוטים, פגשתי כל מיני אנשים נחמדים. שתיתי בירה ונהייתי קצת שיכור כי אלכוהול משפיע עלי מהר. אח שלי גם היה שם, אבל לא הצלחתי לפגוש אותו. אחרי זה הלכתי לאבא שלי שהתעניין באירוע וקבל על כך שזה לא היה במרכז העיר כדי שהוא יוכל לבוא ולראות לסביות. אחרי זה קניתי סיגריות והמוכר שאל אותי אם אני מעל גיל 18. הוא לא ביקש תעודת זהות אמנם. בכל זאת אוטוטו אני כבר בן שלושים. היה יום די כייפי למען האמת. ונחזור לפוליטיקה. עד כמה המקום משפיע על המצב הנפשי שלנו? אני מודאג, מודאג מאוד, כי נראה לי שקורים תהליכים איומים במדינה הזו. אני באמת חושש מאוד מהעתיד. זה הרי הכל מתחיל בקטן, בכמה התבטאויות ומעשים של "קיצוניים", אבל נראה שהקיצוניים האלה הולכים יותר ויותר ונעשים הרוב, וכבר היו הרבה מקרים בהיסטוריה שהרוב בחר שלא תהיה דמוקרטיה. אנחנו רואים את הניצנים של זה כבר עכשיו, אבל אם זה מה שקורה עכשיו, מה יקרה בעוד עשרים שנה, ארבעים שנה? והרי אנחנו נחייה עד אז. אז מה? לאטום אוזניים ועיניים, להתרכז בפרטי? אבל הפרטי שלי נעשה כל-כך פוליטי, יותר ויותר פוליטי...והרי אין לאן לברוח, זה כל העניין כי המאבק כאן הוא עולמי, ונראה לי שכבר הפסדנו בו... בברכה מיכאל

שלום מיכאל, סביבה, באופן כללי, משפיעה על המצב הנפשי של היחיד. בעיתות מלחמה כולם נמצאים בלחץ, מי יותר ומי פחות - ובוודאי שבעת הסגר מאיים על ירושלים ע"י החרדים. בזמנו רצח רבין השפיע עליי אישית בצורה קשה מאוד. גם כשמוקרנת בטלוויזיה תמונתו של החייל שנחטף וטרם הוחזר, עם פני התינוק שלו, ליבי נצבט להרבה יותר מדקה אחת.במלחמה האחרונה השתתפו גם סטודנטים רבים שלי ושלחו לי הודעות SMS מהחזית והיה קשה מאוד. אם רוצים להיות פסיכואנאליטיים מאוד, אז למעשה במצבים כאלה אנו פוחדים מהתוקפנות של עצמנו. נקודת האור בסיפור שלך היא שאתה מחובר מאוד לעצמך, אינך מדחיק וזה בהחלט מוכיח שאתה אדם חזק. עם זאת, במידה ואתה לוקח תרופות לייצוב מצב הרוח (כמשתמע מאבחנתך), הייתי ממליץ לך מאוד לבקר את כמויות האלכוהול הנכנסות לגופך, ואולי אפילו להימנע מכך לחלוטין. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום ד"ר רובינשטיין... טוב, תודה על הפירגון. האמת היא שאני לא כ"כ בטוח שאני בן אדם חזק כל-כך... בכל מקרה, רק רציתי לומר לך ששני פסיכיאטרים מומחים אישרו לי לשתות אלכוהול מדי פעם בלי להגזים, למרות שכמובן בגדול זה לא מומלץ וגם מופיע כאסור בעלון לצרכן של התרופות. בברכה מיכאל