בעיית זהות מינית קשה אצל ילד בן 9

שלום רב, המדובר בילד אינטילגנטי באופן מיוחד בן 9 אשר מגיל 4 מכריז על רצונו להיות שייך למין היפה - נשים, וכי הוא מואס בהיותו בן. הדבר כרוך בלבישת בגדי נשים (מדידת השמלות של אימו), נעילת נעלי עקב, משחקים בעיקר עם ברביות והתעסקות באגדות. טופל בעבר אצל פסיכולוגים שונים, עבר איבחונים רגשיים רבים, מטופל בתרפיות רבות לשחרור המצוקה הנפשית בה הוא נמצא. מיותר לציין את הקושי הנפשי של האם ובמיוחד של האב המתקשים להתמודד עם גחמותיו ואי הנורמליות?!. עד כה לא הצליחו להגיע למטפל אשר מכיר בעיות מסוג זה בגילאיי 9 והיכול לתת הדרכה אמיתית וכיוון לפתירת הבעייה (כל סוג של הדרכה ופתרון). התחושה היא של ירי לכל הכיוונים וחוסר אונים מוחלט. האם תוכל לכוון אותם למרכז טיפולי המתמחה בבעיות מעין אלה או לאיש מקצוע (גיאוגרפיה לא משנה) בדחיפות.

שלום לך, אני מבין את החרדה והמצוקה שלכם ומשער שמטרת הטיפול בילד, כפי שאתם רואים אותה, היא "נרמול" רצונותיו. אני חושש שעליי לאכזב אתכם בנקודה זו. הניסיון הקליני והמחקר מצביעים על כך שהן בסיפורי חיים של הומוסקסואלים והן באלה של טראנסג'נדרים (אנשים שעברו ניתוח לשינוי מין) הרצון לשינוי מין ואימוץ גינונים הפיכי-מגדר הופיעו מאז שהם זוכרים את עצמם. לדעתי, המצוקה של ילדכם תפחת במידה ניכרת, אם תוכלו לעמוד מאחוריו ברצונו זה. בשלב זה, התמיכה אינה אמורה להיות "מעשית". הוא אינו צריך לבחור אובייקט מיני וגם לא להחליט על ניתוח לשינוי מין בשלב זה בחייו, אך ניתן להפחית במידה ניכרת את תחושת האכזבה שהוא גורם לכם וכתוצאה מכך מרגיש אשמה ואת תחושת החריגות, שתישאר תמיד, אך תפחת במידה ניכרת, אם אתם, כהוריו, תוכלו לקבל את הרעיון. כדי שתהיו מסוגלים לעשות זאת, רצוי לדעתי שתקבלו הדרכה מאיש מקצוע, אם כי אני מודע לכך שרוב אנשי המקצוע מבולבלים בעצמם נוכח תופעה כזו. במיוחד הייתי ממליץ להימנע ממטפלים שינסו לכוון את הילד ל"פעילות גברית" במטרה לטפח אצלו דימוי עצמי גברי. מניסיוני, הכוונה מסוג זה תורמת לתחושת הכישלון של ילד, שאינו נמשך לפעולות מסוג זה (משחקי בנים וכו'). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

מציע לכם לראות את הסרט 'החיים בורוד' חוץ מזה שהסרט מעניין, נושא הסרט דומה לדילמה שהצגתם

הי אני בן 31 ואני עדיין לא קיימתי יחסי מין מלאים עם גברים למרות שאני נמשך לגברים אבל לא לתרבות ההומואים . היו לי מפגשים עם גברים שהגיעו רק למצב של חירמון הדדי ולא מעבר לזה. מצד אחד אני לא מאמין במוסד הזה שלחיות עם גבר ומצד שני אני נמשך לגברים שהם רק גבריים ושלא נראים הומואים.אני אתן לך רקע על עצמי אני גדלתי בבית שיש בו רק בנות 7 אחיות ואבא שלי לא היה בבית תמיד הייתי סביבם וכנראה שספגתי מהם את הנשיות שלהם חיצונית אני לא נראה נשי אבל בפנים אני עדין ורך לפעמים. אני חי כבר ארבע שנים בתל אביב התגוררתי לפני כן בירושלים והיו לי מערכות עם נשים קצרות מאוד שחוץ מהסקס עצמו לא היו ממש משמעותיות.. בגדול יש לי פחד מלחיות ולהיות הומו שלם אבל בפנים אני מרגיש מאוד חצויי ולא שלם וזה מקרין לי על שאר תחומי החיים וזה קשה מאוד ומבלבל.. אני יציין שאני בא מרקע דתי ורוב משפחתי דתיה.. אני ממש חייב להתקדם ולהחליט מה קורה איתי.. קשה לי תעזור לי תודה......