דילמה קשה

אני נשוי 14 שנים אב ל 3 בילדותי נוצלתי מינית ע"י עובד שעבד אצל אבי. איני בטוח אם יש לזה קשר אולם מאז שאני בן 14 בערך אני נמשך לבנים. מעולם לא ראיתי את עצמי חי עם גבר או מתעניין בזה. אין דבר חשוב לי יותר מלחיות חיי משפחה. האם המשך נישואיי מהווים מקור לבעיות נפשיות קשות עתידיות בשל הדחקה מודעת של המשיכה לבני מיני. והאם זה בסדר שאני בוחר ע"פי סדר עדיפות ולא מממש את משיכתי לגברים, פרט לגיחות מזדמנות לנערי ליווי . אנא עזור לי בדילמה הקשה מנשוא תודה

שלום אמיר, כל עוד אתה מודע לנטיותיך, ואף מממש אותן (אם כי בצורה מסוימת אך לגיטימית), אתה לא מדחיק שום דבר. אם אני מבין נכון, אתה נמשך גם לגברים וגם לנשים וסגנון החיים שבחרת לך שכיח מאוד בקרב ביסקסואלים. אני מציע לך לקרוא את המאמר הקצר הבא http://www.giditherapy.com/shrink-friendly/a11.html ולנסות ללמוד ליהנות משני העולמות. אם אתה עדיין מרגיש לחץ וצורך לדבר על הדילמה שלך, כדאי לשתף מטפל גיי-פרנדלי, המתמחה בנושא. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

תודה על תשובתך המהירה. כוונתי בהדחקה של המשיכה המינית לגברים איננה הדחקת המשיכה, אני אכן מממש את משיכתי זו, אולם ביום יום, בעבודתי, בבית, בקרב חברים ובני משפחה אני בעצם עוטה מסיכה. אנשים לא מודעים למצבי ואין אני חופשי לבטא את עצמי לגבי משיכה לבנים שכן אני מסתיר זאת לחלוטין. אני עמוק בארון בעניין זה. לגבי נטייתי המינית ברצוני להבהיר; בפנטסיות שלי ובתשוקות קיימים רק גברים. למין הגברי אני נמשך ואני נוטה להניח שמדובר שזה קשור לחוויות הילדות שעברתי. ואולם, בפועל, קשר מיני עם אישתי מענג אותי יותר מכל קשר מיני עם גבר, יהא מושך ככל שיהייה, שהייתי מעורב בו. כלומר: פנטסיה, ערגה ותשוקה לגבר ובמיטה נהנה יותר עם אישתי. האם פשוט העניין ההומואי קשור לאובססיה חזקה. כי זה מה שאני חווה. ייתכן כי אני נמשך לבנים כי הותניתי לכך ואני אובססיבי לצורך במגע עם גבר?