מה קורה לי??

שלום, אני בחורה באמצע שנות ה-20, יש לי חבר כ-6שנים ויש לי בעיה שהחלה ככה סתם (או שלא..)לפני כשנה.. אז ככה (אני מתנצלת מראש על אורך הסיפור): מאז ומתמיד הייתה לי בעיה עם הנשיות שלי או יותר נכון תמיד רציתי להיות יותר נשית (למרות שהסובבים אותי לא מבינים על מה אני מדברת..) אני די סבורה שזה קשור לזה שבילדותי הייתי ילדה שעירה יחסית והתביישתי בזה כ"כ אבל תמיד דאגתי להיות אסתטית... לאורך כל השנים(תמיד!) רציתי להיות ולחקות את היופי הנשי "האידיאל" ובוא נגיד שזה לא תמיד הלך לי כי אני בחורה שבאופי שלה היא יותר ספורטיבית ולפעמים הייתי מנחמת עצמי שגברים יכולים להתאהב בי גם בגלל שאני ככה לא יותר מידי שברירית.... (אולי זה גם נובע מהרצון העז שלי להיות מחוזרת ע"י גברים וזה לא תמיד קרה...) מאז ומתמיד אהבתי גברים..תמיד חלמתי על האביר עם הסוס הלבן שיבוא וישא אותי -ממש כמו בסרטים! את החבר שלי פגשתי בגיל 20 בערך ואחרי שהיו לי כמה מערכות יחסית עם גברים ,ידעתי שזה הגבר שאני רוצה ..פשוט הייתי מאוהבת...וככה הייתי מבסוטית מעצמי ומהקשר עד לפני שנה שמאז החיים שלי השתנו ואינם חיים עוד.... אז ככה...בקשר לזה שאף פעם לא הייתי מרוצה מאיך שאני נראית(והחבר תמיד מפרגן ואומר שאני יפיפייה)חשבתי לי ככה סתם ,באמת שלא יודעת איך הגעתי לזה ,מה האנשים סביבי חושבים עליי? אולי הם חושבים שאני לסבית כי אני כאילו ספורטיבית כזו (לא חזות גברית ממש לא, אבל לא נשית מידי שברירית)?? -המחשבה הצחיקה אותי בהתחלה!! ולא ייחסתי לה חשיבות..... לאחר זמן מה ראיתי בטלויזיה שכל הזמן מדברים על הומואים ולסביות וכל הזמן הנושא הזה היה "חם " בטלויזיה-ראיתי בנות שמתנשקות ככה סתם ביניהן..והנושא התחיל לאט לאט לחלחל בתוכי...והתחלתי לשקוע במחשבות שאולי גם אני נמשכת לנשים... אז בהתחלה , אמרתי לעצמי לא נורא יעבור לך כי את יודעת מי את ,את יודעת שאת לא לסבית...אבל זה ממש לא עבר זה רק הלך וגבר.....לאחר מכן ,לאחר בהלה היסטרית מהמחשבות סיפרתי לחבר שלי על הרגשות/מחשבות שלי הוא הרגיע אותי ואמר לי שזה טבעי שזה יקרה ושהוא מכיר אותי(מה שממש נכון) ויודע שאני לא כזו רק קפצה לי מחשבה שתעבור ...אבל זה לא הרגיע אותי וסיפרתי להורים שלי על המחשבות האלה... גם הם ניסו להרגיע אותי ואמרו לי שהורים "מרגישים"את הילדים שלהם והם לא חושבים שאני כזו ושוב שיש לכל אדם מחשבות בכל מיני נושאים ואצלי זה בנושא הזה וזה יעבור..... ושגם אם אני כזו הם יקבלו אותי באהבה.... אבל גם זה לא הרגיע אותי והגעתי לפסיכולוג (אפילו 2) הייתי תקופה לא קצרה בטיפול ואובחנתי (ע"י פסיכיאטר) ב-OCD וגם הפסיכולוג וגם הפסיכיאטר אמרו לי שרק קפצה לי פנטזיה ושזה קורה לרוב הנשים ושניהם הסכימו (לפי מה שנחשף משיחות) שאני לא לסבית וגם דרך ההתנהגות שלי היא בדיוק הפוכה למה שלסבית היתה עושה: קודם כל מנסה מגע מיני עם אישה ואח"כ מספרת להורים או למישהו קרוב.... ועכשיו המצב הוא כזה...אני לא יודעת כבר מה לעשות כי אני אוהבת מאוד את החבר שלי וממש לא רואה את חיי בלעדיו אבל מצד שני המחשבות האלה שיש לי כל הזמן(אולי היום במינון קצת יותר רגוע..) לא נותנות לי מנוחה וגם לא נותנות לי להנות מהקשר שיש לי עם החבר- דבר שעד למחשבות האלה היה הדבר הכי חשוב בחיים שלי והכי חיזק אותי כל הזמן.... ניסיתי לבדוק עם עצמי אם היה לי בעברי איזה משהו שאולי מרמז על נטייה כזו אבל לא ממש מצאתי ...אני יודעת בוודאות שתמיד נמשכתי לגברים ..אבל היום כשאני "חופרת" בעבר אז דברים ממש תמימים פתאום נראים לי שאולי כן אומרים משהו(דברים שסיפרתי לפסיכולוג ואמר שאין דברים בגו...) אני כבר לא יודעת אם אני נמשכת לנשים באמת או שזה רק מהמחשבות האלה ששיגעו לי את השכל אני כבר מרגישה משיכה לנשים... אני יודעת בוודאות שאם תהיה לי הזדמנות להיות במגע מיני עם אישה אני בחיים לא אעשה שומדבר (אולי במפחד אולי מאי רצון אולי שניהם יחד..),כשאני רואה אישה יפה בטלויזיה או במציאות אני ישר בוחנת את עצמי אם אני נמשכת אליה ורק אחרי מחשבה יוצא שאולי כן ואז אני ממש נגעלת מזה ..כלומר אני חושבת אם אני מסוגלת לנשק אותה וזה לא מוצא חן בעיניי (יוצא שאני לא מוצאת את עצמי מנשקת בחורה..) הייתה לי תקופה של חלומות שגם בחלומות כביכול היו לי הזדמנויות למגע מיני עם אישה אבל גם בחלום נסוגתי לאחור ולא רציתי.... מה שבאמת הפחיד אותי זה שרק אחרי שעלו לי המחשבות האלה פתאום התחלתי להרגיש משיכה לחברה טובה...עכשיו אני לא בטוחה מה זה בדיוק היה...אני לא חושבת עליה או משהו כזה..לא מאוהבת בה וגם לא אוהבת את היופי שלה באופן כללי ולפני כל המחשבות האלה אף פעם לא הרגשתי אליה משיכה כזו ..או לכל אישה אחרת לא הרגשתי שומדבר... היום קשה לי קצת ליצור התקרבות עם חברות ...אני מפחדת שאני שוב ארגיש את ההרגשה הזו של מעין משיכה פיזית חזקה... אני רואה חזה של אישה וזה עושה לי משהו..ישר המוח שלי עובד - שאני רוצה לנשק לה את החזה אבל אז במחשבה אני בעצם רואה את עצמי (אותי מנשקת את החזה שלי..או לחילופין אני רואה את עצמי מנשקת את החזה אבל פתאום הדמויות מתחלפות ואני זה חבר שלי...)זה אולי נשמע פסיכי אבל זה ממש מטריד אותי ויחד עם זה גם משגע אותי.... אני נהנית מיחסי מין עם החבר אבל לפעמים אני כאילו עושה דווקא לעצמי וכל פעם שאנחנו מתנשקים אני מדמיינת כאילו הלשון שלי נמצאת באיבר מין נקבי (כלומר מין אוראלי..) וזה דוחה אותי ומוציא לי כל החשק!! ואני פשוט לא מבינה למה אני עושה את זה לעצמי... שאלתי והתייעצתי עם חברות כולן אמרו לי שעברה להן המחשבה על מין עם אישה בראש אבל זה עבר להן... אני יודעת וגם שמעתי על סיפורים שנשים מנסות הרבה פעמים חוויות לסביות למרות שהן לא לסביות..מה שאותי מטריד שזה אף פעם לא העסיק אותי גם כששמעתי על זה ...אף פעם לא היייתי הומופובית אני גם לא יודעת אם אני עכשיו כזו ככה שלא נראה לי שהדחקתי איזה משהו מטריד אותי שאני פתאום מסוגלת להכנס לראש של גבר ולראות ככה אישה (במחשבה כאילו "הזין עומד "...) ולפעמים אני שואלת את עצמי אולי מסתתר בתוכי גבר ???? ושוב אני מזכירה ההתנהגות שלי היא בפירוש נשית וגם אם היייתי רואה על עצמי איזו התנהגות שלא הולמת נשיות הייתי מאוד כועסת על עצמי.... אז מה עושים במקרים כאלה ?!!?!?

שלום שלומית, קראתי בעיון את פנייתך המפורטת. אין לי תשובה ברורה אם את לסבית או לא, אך אני לגמרי מסכים עם הפסיכולוג והפסיכיאטר לגבי ה-OCD. המחשבה על האפשרות שאת לסבית היא בהחלט מחשבה אובססיבית, כפי שתיארת אותה והייתי מציע לך שני דברים: (א) לטפל במחשבה הזו ברמה הסימפטומאטית ע"י תרופה המעכבת ספיגה חוזרת של סרוטונין במוח (SSRI) ו-(ב) לפנות לטיפול פסיכותרפויטי (שיחות) אצל מטפל גיי-פרנדלי כדי להבין מה עומד מאחורי התוכן של האובססיה הספציפית הזו. נדמה לי שהמחשבה האובססיבית שלך קשורה לדימוי העצמי הנשיי הפגוע שלך ואת קצת מבלבלת בין משיכה לנשים אטרקטיביות ובין משאלה להיראות כמותן, כאילו את נבלעת בתוך המשיכה הזו. את זה בדיוק יש לעבד בשיחות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

תודה רבה על תשובה מהירה, האמת שחשבתי שתתחיל את תשובתך כ" אני לא יכול לתת לך תשובה ברורה אם את דומינית ולא אם אני לסבית..." וזה נובע מזה שקראתי חלק מהתשובות שלך לנשים שניסו מגע מיני עם נשים ואף נהנו מזה ואמרת להן שייתכן שהן דומיניות.... האם ייתכן שיום אחד לאחר תהליך ההתבגרות ובשנות העשרים (הלא ראשונות..) תקום אישה ופתאום והדגש הוא על פתאום ותרגיש אולי שהיא לסבית..?? האם ייתכן שיכולתי להיות עם החבר שלי כ"כ הרבה שנים ושלמה מאוד עם הקשר על כל היבטיו ופתאום יום אחד לקום ולחשוב כאלה מחשבות? האם עצם זה שאני לא רוצה לנסות אפילו לא אומר משהו ???