שאלה שאולי קשה לענות עלייה

דיון מתוך פורום  שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומוסקסואלים, ביסקסואלים וא-מיניים

01/03/2014 | 00:48 | מאת: רונן

לפרופ' רובינשטיין שלום: אני בן 26 ונמצא בקשר של חצי שנה עם בחור בן 29. יש לי רגשות חזקים אליו אני יכול גם לומר בביטחון (עד כמה שאפשר) שהוא אוהב אותי. הזוגיות שלנו טובה. יש בינינו תקשורת כנה, חיבה והמון מגע ובקיצור טוב לנו. אבל יש בעיה אחת, מתחילת הקשר הוא הודה בפניי שהוא עשה המון סטוצים, סקס עם בחורים מזדמנים מהאינטרנט עושה לו את זה מאוד, גם אני הייתי עושה סטוצים פה ושם אבל לא במספר (המשוער) שהוא נקב בפניי (אוליי 200) לא מפריע לי שהיו לו הרבה פרטנרים לפניי, אלא שזה פוגע לו בריגוש איתי (בחור אחד ויחיד שלא יכול להחליף פנים וגוף בכל לילה). אנחנו עושים סקס פעם בשבוע (חוק לא כתוב שקבענו לעצמנו), ולא תמיד הוא מצליח לגמור. אני יודע שלפניי הוא היה עושה המון סקס פרוע עם אותם גברים ולא היו לו בעיות שכאלה. נראה לי שמשהו בבחורים מזדמנים מרגש אותו הרבה יותר. אני מצידי מנסה תמיד לספק אותו,אבל מרגיש בעצמי שבא לי פעם אחת סקס לוהט ומטורף איתו -וכזה אף פעם לא היה לנו. הוא נוגע ומראה חיבה,מחמיא ומראה משיכה אליי- אבל ברגע שנכנסים למיטה זה לא תמיד עובד.אני נורא פתוח לרעיונות ולהצעות וניסיתי להציע דברים אבל הוא בד"כ שולל או מתעלם מהם. לאחרונה הוא הציע שנפתח את הזוגיות, אני פחות מרגיש בנוח עם הרעיון הזה. לא מתוך התחסדות -גם אני לפעמים חושב שיכול להיות כיף לשכב עם אחרים,אבל חושב ששווה להתאפק בשביל קשר מונוגאמי. הייתי מוכן לשקול את זה במידה והיינו בזוגיות ממושכת יותר (אחרי הרבה שנים של סקס אחד עם השני אני יכול להבין את הצורך לגוון) אבל האמת היא שנראה לי שזה מפלט עבורו מלהתמודד עם הבעיה שלנו. סירבתי להצעה שלו והוא קיבל את הסירוב(יש בינינו אמון ואני מאמין שהוא לא יעשה דברים מאחורי גבי). אמרתי לו שאני לא מרוצה מהסקס ואני לא מרגיש עדיין שמימשנו את הפוטנציאל המיני שלנו כזוג. נראה לי שאם נשתחרר מהמחסום הזה זה יהפוך את הקשר שלנו למוצלח אף יותר. השאלה היא אם אפשר אחרי כל כך הרבה זמן של "התפרפרות" להסתפק רק בגבר אחד וללמוד ליהנות מזה? עבורי אני בטוח שהתשובה היא כן. כששאלתי אותו הוא ענה שניתן לזמן להחליט ושזה לא קשור לאהבה שלו אליי אלא רק צורך פיזי. אני נורא מנסה להיות קשוב ולתת לו להרגיש בנוח אבל אולי משהו שאני עושה מלחיץ אותו ומשפיע על התפקוד שלו? אני לא רוצה להיפרד וגם הוא לא. השאלה היא האם יש מוצא מהמצב הזה? זוגיות פתוחה היא לא פתרון לבעיות בעיניי. מה לעשות?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רונן, תודה על השאלה החשובה שאכן מטרידה רבים מאוד: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=191 זוגיות פתוחה היא מקור לסבל רב, אם היא אינה מקובלת על שני הצדדים. נשמע לי שמה שמרגש את חברך מבחינה מינית הוא עצם הגיוון ולא העובדה שאתה לא מושך מספיק. הייתי מהמר אפילו שבין הבחורים שהוא שכבר איתם באופן מזדמן היו גם כאלה שמושכים אותו פחות ממך, אך עצם הסיטואציה של החידוש וההחלפה המתמדת הם אלה היוצרים את הריגוש. אנשים כאלה משתעממים די מהר מגירוי אחד (במקרה זה אתה). ייתכן שהפתרון עבורו הוא למצוא מישהו שגם הוא מעוניין ביחסים פתוחים ומחפש ריגושים ועבורך למצוא מישהו כמוך, שאינו מעוניין בריגושים אלא שמח בחלקו. כמובן שסוגיית בחירת בן זוג היא סוגיה מורכבת מאוד שלתוכה נכנסים גורמים רבים נוספים. על כל פנים, על פניו נשמע שאם תכרוך את חייך בחייו, צפוי לך סבל רב. הרי לא תרצה "לאלף" אותו ולתת לו הרגשה שהוא חי ב"כלא" ובכל מקרה נראה לי שהדחף שלו חזק כל כך ששום כלא לא ירסן אותו. אני מבין שזו לא עצה קלה, אך מניסיוני למדתי שלא ניתן לגשר על פער מסוג זה. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

מנהל פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומוסקסואלים, ביסקסואלים וא-מיניים