לא רוצה למות - רוצה לשבור את המסגרת

היי לכולם אני בן 27 וובילדותי נאנסתי על ידי שכן במשך 3 שנים מאז עברתי לצד השני ( דייהנו הצד הגברי) הנסיון שלי עם גברים לצערי החל בגיל צעיר מאוד , כשוכלם משחקים מחבואים בגיל 9 אני הבנתי אתה מונח "לגמור" אז ככה שילדות לא היית לי. מאז שגילית את הצאט אני מנסה ליצור קשר עם גברים כי משהו חסר לי. וכל פעם שאני יצור קשר אני תמיד נרתע האם כדאי לי ללכת לשם שוב ? האם זה אני? האם אני כאן כי אולצתי להיות כאן? אני שואל הרבה שאלות כשאני גולש בצאטים (את עצמי) אני לא יודע אם אני שייך לשם - אבל אני יודע שאני אוהב את זה (אולי?) במשך שנותיי הייתי לי פעם אחת חברה והייתי איתה 4 חודשיים בלבד כשאני מרגיש שמהשו לא טוב לי אני מיד בורח ולא יודע להתמודד עם קשיים. במשך השנים הללו אני שואל את עצמי למה? האם הפתרון שלי הוא למות ולשכוח מהכל מצד שני אני רואה שאנשים נהנהים ואני לא - ואני רוצה גם להנות - לא מגיע לי???? אוף קשה לי להוציא עוד מילים מהפה שלי ולמרות שיש לי הרבה כי אם אני ימישך אני רק יבכה אין לי כוח לבכות אין לי יותר דמעות!!!! תודה רבה לכם אנשים טובים .

שלום מלנכוליה, תיאוריך הקשים מחייבים לדעתי טיפול פנים אל פנים משולב, תרופתי ושיחתי. קודם כל, אתה נמצא בדיכאון אקוטי כרגע, שיש לטפל בו תרופתית. במקביל, יש לעבד איתך את הטראומה בעזרת איש מקצוע גיי-פרנדלי מתחום בריאות הנפש. אתר נוסף שתוכל להיעזר בו ואשר יש בו פורום המיועד ספציפית לגברים נפגעי תקיפה מינית הוא http://www.macom.org.il ובו פועלים אנשי מקצוע בהתנדבות וקיימת בו גם קבוצת תמיכה לאנשים במצבך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

היי, מה שכתבת מאוד ריגש אותי. אני לא חושבת שאתה צריך לסבול, ואין שום סיבה שתסבול! אני גם חושבת שטיפול יהיה מאוד במקום כאן, אולי בעזרת שיחות משותפות עם המטפל הוא יוכל לעזור לך עם כל מה שעברת וכל מה שאתה מרגיש כיום ולכוון אותך למקום שבו תרגיש טוב ושלם עם עצמך ובכלל. אבל חוצמזה, אני אשמח להתכתב איתך באימייל אם תרצה, סתם, כידידה :-) אם תרצה אוכל להשאיר כאן אימייל. כל טוב ובהצלחה...