שאלה לד"ר גידי

שלום, אני בטיפול שנתיים וחצי.הרבה פעמים כעסתי על המטפלת ורציתי לחתוך. כעסתי בעיקר כי היא לא מוכנה לחבק. יש לציין שאני ביסקסואלית. הבנתי מדוע אין חיבוק אבל התקשתי להכיל אתזה. השבוע רבנו ממש והיא אמרה לי שזה לא לדיון.אני כן יודעת שהיא אוהבת אותי ומאד מושקעת בי. מרוב כעס אמרתי לה שהקשר ביננו נגמר. ומאז לא נוצר קשר. האם לדעתך היא תיצור קשר? נראה לי שאני כן חשובה לה.. היא תתקשר אלי לראות מה שלומי? אני ממש רוצה שזו תהיה יוזמה שלה להשיב את הקשר.

שלום רב תמי, מדבריך משתמע שמדובר בטיפול ממושך למדי, שבו מתקיים קשר טוב בין המטפלת לבינך. אם אכן, הבעיה טמונה רק בכך שהמטפלת אינה מוכנה למגע גופני –חיבוק – עימך, הרי שאין זו סיבה מוצדקת לניתוק הקשר. יש לזכור שמטרת הטיפול אינה סיפוק צרכיו המיידים של המטופל, כגון זה שציינת, אלא להביא לשינוי בהתמודדותו של האדם, דהיינו במצבו הנפשי, החברתי, ההתנהגותי, הקוגניטיבי וכיו"ב. כל זאת, דווקא באמצעים פסיכולוגים של הבנה, הארה, התבוננות פנימה, בדיקה של הקשרים החברתיים ויכולת להתנסות באפשרויות חדשות בתחומי חיים שונים ומגוונים. אם הינך מתמידה בטיפול במשך שנתיים ואף חשה קשר רגשי חיובי למטפלת, הרי שבלי ספק את נותנת בה אמון שתוכל לסייע לך בשינוי דפוסים בלתי יעילים בחייך, ואף לסייע לך ליצור דפוסים חדשים יעילים יותר עבורך. אם כך, מדוע לא תוכלי לכבד את העמדה המקצועית של המטפלת ולקבל את דרך הטיפול שלה? בסופו של דבר, משתמע מדבריך שמדובר באשת מקצוע המבינה מהו טיפול נפשי ומה נכון וראוי להתקיים בו. ואגב, אין זה קשור אם הינך ביסקסואלית או בעלת כל נטייה מינית אחרת. חוששת אני, שאם לא תוכלי לכבד את עמדתה של המטפלת ולהבין מהי דרך הטיפול הפסיכולוגי או הפסיכו- תרפויטי, תפסידי קשר טיפולי טוב עבורך, שבו תוכלי להיעזר בעתיד. כמובן, שאנני יכולה לענות לשאלתך אם היא תיצור עמך קשר ותשאל לשלומך. באמת קשה לדעת. יתכן דווקא, שהיא סבורה שאת היא זו שצריכה לעבד את רגשות הכעס שמקורם, בין השאר, בתסכול שמקורו בחוסר סיפוק מידי (החיבוק) ולקחת עמדה יותר מכבדת ונותנת אימון בה,- כזו שיש בה גם משום גילוי של בגרות רגשית. נסי לחשוב על כך ואפשר שתוכלי את להתקשר ולחדש את הקשר הטיפולי. בהצלחה, ד"ר דליה גלבוע