שאלה

הי שאלותי הן קצת מוזרות מקווה שתתיחס בכובד ראש. האם שתי נשים-אחת מטופלת צעירה ואחת מבוגרת 27/57 ,אם המטופלת כל הזמן מראה רצון לקירבה פיזית (חיבוק/מגע) האם זה גורם משהו בלב של המטפלת למרות שהיא אומרת שזה לא יהיה בריא לטיפול-האם היא אטומה לרצון או שגם לה זה עושה משהו בלב.. שאלה שניה- האם לדעתך במקרה שמטופלת מספרת על חויה קשה בחייה ורוצה שיחבקו אותה האם זה לגיטמי? מדוע לא לחבק? שאלה שלישית ואחרונה: מטופלת שמשדרת המון אהבה למטפלת במייל בטיפול עצמו-האם זה גורם רגשות למטפלת או שכלל לא? תודה.

שלום רב נעמה, שאלותיך אינן מוזרות כלל. ההיפך הוא הנכון. כל מטופל מועסק בשאלות הקשורות ליחסו של המטפל כלפיו: מהו חושב עליו, מהו מרגיש כלפיו, עד כמה הוא חשוב לו וכיו"ב. זה טיבו של הטיפול הנפשי, הפסיכולוגי או בשמו המקובל "פסיכותרפיה". האפשרות לשינוי או שיפור במצבו של המטופל, מתאפשרת דווקא באמצעות הרגשות המתעוררים כלפי המטפל והאפשרות להבין את מקורם ואף ללמוד באמצעותם דרכי התמודדות חדשים, יכולת לראייה אחרת של הדברים ובקיצור, להגיע לשינוי חיובי בחיי האדם. המיוחד בטיפול הנפשי הוא, דווקא היכולת שלא לטפל בדברים בצורתם הקונקרטית, המיידית, אלא להתייחס למשמעותם,למקורותיהם וליצור אופציות חדשות בחיים. כל זאת באמצעות המילה המדוברת, המחשבה וההרגשה. לכן זה גם נקרא "טיפול נפשי". אם נתייחס להתלבטות שהעלית בשאלותיך: העזרה לך אינה באמצעות החיבוק הקונקרטי, המיידי, אלא ביכולת להבין את המקור לצורך הזה (יתכן שמדובר בחסך מאד גדול שמקורו בילדות המוקדמת והוא מוסיף ללוות את החיים גם בבגרות), ובניסיון כיצד להתמודד עמו באמצעות שינוי בחיים, שמחוץ לחדר הטיפול. פרט לכך, בטיפול ניתן להעניק הרבה "חיבוקים" ולהעביר חום רגשי, בדרך הנפשית ולאו דווקא בדרך הממשית, גופנית או פיסית. לכל מטפל יש רגשות כלפי מטופליו, בהיותו בן אנוש. אך אין זה אומר שהן דווקא בכיוון שעליו חושב המטופל, המביא לטיפול את רגשותיו מעולמו שלו. למה לא תשאלי ישירות את המטפלת על כך? לדעתי, יש מקום ואף רצוי, להעלות את הנושא בתוך הטיפול, כלומר לספר למטופלת מה עובר עליך בקשר אליה. התייחסות לנושא כה חשוב (כלומר:הרגשות המועלים כלפי המטפלת, או במקרה אחר כלפי מטפל) הוא לב הטיפול ויכול לקדם מאד את מהלך הטיפול. בהצלחה ובברכה, ד"ר דליה גלבוע