חשוב מאוד

היי הענין הוא מאוד מסובך וארוך אני אנסה לתמצט ולתת את מירב המידע כי אני חייבת עזרה ודעה.. אז ככה אני בת 21 התחלתי קשר עם מישהו כשהייתי בת 17 היינו עד כה ביחד 4 שנים כמעט. הוא בן 22 ואני 21.. יש בנינו אהבה גדול וקשר טוב באמת... מה שקורה זה שאני באה מבית מסורתי ואולי קצת פרימיטיבי שאין אצלנו דבר כזה להמשיך לצאת עם מישהו סתם ככה שנים ללא חתונה ותמיד החבר שלי ידע והסברתי לו את זה תמיד. עכשיו אצל חבר שלי במשפחה הם אשכנזים ואצלהם כנראה לא מוכר המושג חתונה.. ההורים של חבר שלי נשואים אבל האחים שלו לא נשואים ואחד האחים אפילו נמצא עם מישהי שנים ועם שני בנות חמודות .. זאת אומרת שהמנטליות שלנו מסתבר בעניין של חתונה אחרת מהמנטליות של בן זוגי.. בערך לפני שנה וחצי כבר התחלתי לדבר עם חבר שלי על עניין חתונה יותר ברצינות והוא אמר שהוא לא היה רוצה להתחתן בשלב כזה מוקדם כי הוא עוד צעיר.. אבל הוא רוצה להתחתן כי הוא רוצה להמשיך להיות איתי . עברו עלי שנה וחצי לא קלים.. הוא דיבר עם ההורים שלו על חתונה והם אמרו שעוד 7 חודשים הם יפגשו עם ההורים שלי ונסגור הכל..ואחרי 7 חיודשים הם דחו לעוד 4 חודשים ועוד 5 חודשים וכן הלאה עד שהתקופה הצטברה לשנה וחצי. יש לציין שגם חבר שלי היה מתהפך מידי פעם ואומר שהוא רוצה לחשוב אם הוא רוצה את זה או לא .. והייתי אומרת לו תחשוב בלי לחץ ואז הוא היה חוזר ואומר שהוא החליט שהוא רוצה את זה . בתקופה האחרונה בערך 3 חודשים ככה ... קרו כמה דברים.. סבתא של חבר שלי לא הרגישה טוב מהיותה זקנה מאוד או מסיבות אחרות היייתה בבית חולים.. אז כמובן שזה היה כבר עוד תירוץ לדחות עוד את הפגישה עם ההורים. לבסוף עם קצת לחץ מיצידי על חבר שלי והוא על ההורים שלו ההורים שלי ושלו נפגשו. יש לציין שלפני הפגישה ביומים חבר שלי דיבר עם אבא שלי ואבא שלי היה מוכן לשלם את החתונה אם אין להם כסף .. והציע שנגור בנתים אצלי בבית כדי שנוכל לחסוך כסף לבסוף ההורים נפגשו ודיברו ואמרו שהם רוצים את החתונה מאוד והכל ואחרי שעה בערך הוציאו אותי ואת חבר שלי מהחדר ואמרו להורים שלי פתאום דברים הפוכים שאני וחבר שלי לא בשלים ושהם לא רוצים שנגור אצלנו בבית אלא שנשכיר דירה וההורים שלי אמרו אין בעיה ואז שהסתיימה הפגישה ההורים שלו הלכו ואמרו שההורים שלי לא מסכימים שנשכיר דירה וכל מינידברים שיקריים . שורה תחתונה הפגישה הסתיימה בזה שההורים של חבר שלי היו צריכים לעשות רשימות מוזמנים. וגם היא הסתיימה בזה שההורים שלו בהלכו ואמרו לו דברים שההורים שלי אמרו ולא נאמרו לעולם . מאז הכל התחרבש. אני וחבר שלי נפרדנו כי הם לא הכינו את הרשימות מטענה שהם עסוקים כל היום ללכת לבקר את הסבתא .. אבל מצד שני לים המלח יומים הם הלכו. לכן אני וחבר שלי נפרדנו ראיתי שזה לא באמת הולך להסתדר.. וסבתא שלו באמלת נפטרה לא מזמן והלכתי ללוויה .. יצא לי עוד כמה שיחות עם חבר שלי שכבר אנחנו לא חברים והוא אמר שהוא ממש בהתלבטיות הוא לא יודע מה הוא רוצה מעצמו הוא מרגיש שאני מתרחקת ואין לו אומץ לעשות שום דבר גם אם הוא רוצה והוא לא יודע בכלל מה הוא רוצה.. הוא לא יודע אם הוא רוצה להתחתן או לא .. אין לו אומץ והוא מראה לי שמאוד קשה לו בלעדי .. ועד עכשיו אין לו סיבה אחת להגיד לי למה הוא לא בטוח בחתונה הזאת כל פעם הוא אומר סיבה אחרת.. פעם הוא אומר כי זה מוקדם פעם הוא אומר שאבא שלי ישלוט לנו בקשר על מיני דברים אלף ואחת סיבות . והוא חושב שהפתרון לבעיה זה שנחכה ונישב בשקט וניתן לדברים לזרום אבל זה לא אפשרי כי אני לא יכולה להמשיך איתו ככה ללא חתונה וזה גם לא אפשרי כי כל רגע יש התהפכיות ואני יכולה להיות איתו ככה שניםםםם! מה נראה לך ? אני ממש זקוקה לעזרה אני מקווה שהסיפור מובן זה כמובן יותר מורכז וחסרים הרבה פרטים אבל אני מקווה שתוכל לעזור לי אני זקוקה לעזרה ודעה מה לעשות בעניין אם להתרחק ולהראות ששכחתי ממנו כמו שאני עושה עכשיו או מה לעשות תודה

שלום סוזי, קודם כל, משפחתך אינה פרימיטיבית אלא מסורתית ושמרנית. אני מציין זאת כי מעצם ההגדרה שלך את משפחתך כ"פרימיטיבית" ואת המשפחה האשכנזית של חברך כנאורה, את כבר מגיעה אליו מעמדת נחיתות שלא רצויה בקשר. שנית, תוך כדי קריאה, חזרתי כמה פעמים לשורה הראשונה כדי לוודא שאני זוכר נכון את גילכם הצעיר. יש ביניכם אהבה, אתם יוצאים כבר 4 שנים - ואני שואל: למה לקלקל דבר יפה כל כך עם מכבש הלחצים בעניין החתונה? אתם באמת מאוד-מאוד צעירים! לא שאני מציע לך לחיות איתו עכשיו עוד 4 שנים בלי חתונה, אבל חכי, שום דבר לא בוער. חכי שההצעה תבוא ממנו. נורא מצער שהלחצים על חתונה הורסים קשר יפה כל כך. בסה"כ כשמנתקים אותך ממשפחת המוצא שלך, את הרי אוהבת את הבחור והוא אותך. הרי לא מתקבל על הדעת שתינשאי למישהו שאת לא ממש אוהבת רק בגלל שיש לו מנטאליות דומה לזו של הורייך שמכתיבה נישואין כאן ועכשיו. מגיע שלב בחיי בחורה או אישה צעירה שהיא צריכה לבחור בין ציות מוחלט וריצוי מוחלט של הוריה לבין נטיות הלב שלה. אמרי להורייך שאתם אוהבים ואת לא רוצה להפסיד את הבחור, שאתם חיים בדור אחר, הזמנים השתנו וזה באמת גיל נורא-נורא צעיר להינשא, עבור שניכם. אל תזכירי יותר את עניין החתונה. אם כבר גדלת במשפחה שמרנית, אז אמצי גישה שמרנית-קלאסית, לפיה הצעת הנישואין היא של הבחור. ככל שתלחצי פחות - הוא ירצה יותר ולהפך. קחו לכם עוד שנה-שנתיים לגדול יחד, לצמוח יחד, הבחור רק אחרי צבא, חפשו את דרכיכם מבחינה מקצועית, לוו זה את זו בבחירות המקצועיות שלכם ואני דווקא כן הייתי ממליץ כמעט בכל מקרה לנסות לפחות שנה של חיים משותפים מחוץ לבית ההורים לפני החתונה, זה מעין "מחקר גישוש" חיוני בעיניי לבדיקת היכולת לחלוק חיים משותפים. גם אם תריבי קצת עם הורייך על הרקע הזה, זה שווה את המחיר. הרי בסופו של דבר, אתם לא הולכים "להתפרפר", אתם ממשיכים קשר יפה שהתחיל מזמן, הוא יציב ואם לא תקלקלו אותו ע"י לחצים מיותרים וע"י מעורבות-יתר של משפחות המוצא, רוב הסיכויים שיתפתח לנישואין. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.giditherapy.co.il