בלבלות

במשך תקופה של שנתיים בערך אני לא יודע אם אני סטרייט או לא כל דקה שעוברת אני יותר בטוח שאני לא למרות שאני לא ממהר לצאת מהארון כי עצם המחשבה שאני יחיה ככה דוחה אותי יש לי חברה כבר כמה זמן ואני מרגיש ידידות רק יש סקס טוב אולי מבחינתה אני רוב הזמן מרגיש שהתאמצתי ללא הנאה

שלום מנשה, היציאה מהארון היא באמת צעד גדול ומורכב מאוד: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=143 http://www.shrink-friendly.co.il/?p=429 לכן, לא הייתי מציע לך למהר ולצאת מהארון בפני החברה הסטרייטית לפני שאתה מתנסה ביחסים עם גברים. מאוד טבעי שבשלב זה יש לך רתיעה מהרעיון, משום שכולנו גדלנו בחברה סטרייטית וחונכנו להאמין שיחסי מין עם המין השני הם ברירת המחדל שלנו. לא כל ההומוסקסואלים קורצו מאותו חומר כפי שלא כל ההטרוסקסואלים קורצו מאותו חומר. בינתיים, יש לך גם קשר מתקבל על הדעת עם חברתך ולא הייתי ממליץ לך לוותר על מה שיש לטובת מה שעדיין אין ובלתי מוכר לך. המלצתי לך להתחיל לגשש, לעשות את הצעדים הראשונים, להכיר פה ושם גייז, לדבר איתם וגם לנסות מגע מיני איתם ולראות איך אתה מרגיש במגע המיני, האם אתה נהנה רק מהמגע המיני או גם מהקשר שנוצר, האם אתה מצליח לשלב מין ורגש. רק כשתמצא את מקומך שם, יש לדעתי מקום לדבר על יציאה מהארון, שגם היא צריכה להיעשות באופן הדרגתי מאוד, מהקל אל הכבד, מאלה שאתה קרוב אליהם ומרגיש שיקבלו את הדבר בצורה קלה יותר עד לאלה שאתה חושש מתגובתם, לא לכולם, לא בבת אחת ותוך התחשבות גם בצרכים שלהם כפי שהמלצתי בשתי הכתבות שמצורפים אליהן קישורים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

אני חשבתי על זה הרבה פעמים לנסות קטע מיני עם גבר וכל פעם אני נרתע מחדש לא מעז אבל אני חייב לדעת לא יכול כבר להישאר בספק הזה כל היום יש לי כעסים מישהו מדבר איתי מילה שואל אותי שאלה רגילה אני מתהפך עליו כאילו אין מחר ואחר כך יש לי מצפון וחרטות אני מאוד סגור עם עצמי עברתי שנתיים שלא דיברתי על זה עם אף אחד עד שיום אחד זה יתפרץ בבכי ולא יכלתי שלא לדבר היה לי אי שקט כזה בכל אופן תודה רבה על העצה