הפחד הלא מובן

שלום לך..אני בן 25 כל חיי אני יודע שאני הומו.. אני זוכר את עצמי מילדות ככה.. מנסה עם החברים קצת.. כל חיי אני מנסה להסתיר את מה שאני... עברתי הרבה משברים בגלל הזהות המינית... כל הזמן חשבתי שזה יעבור... שזה רק תקופה של זמן.. אבל לצערי זה לא!! היום אני מבין שלהיות הומו זה כמו איידס.. אין תרופה לזה... ואני כרגע בסדר עם זה.. ליפני שנה עברתי תסביך רציני עם עצמי.. אחרי שהייתי חיי בתל אביב וניהלתי חיי זוגיות..(לא לתווך ארוך) הגעתי למסקנה שאני לא רוצה גברים!! ואז הגעתי למסקנה שוב שזה לא ניתן לשינוי.. היום יש לי סוג של פחד לצאת למקומות של גייז.. להכיר גברים חדשים.. כל הזמן יש לי את הפרפרים שלא נגמרים... הם גורמים לי לגימגום.. לענות תשובות לא קשורות לשאלות.. נגיד אם גבר נאה עומד ליידי אני יוצא מפוקוס.. אני לא מרוכז.(תמיד).אני חושב על גברים הרבה.. זה משהו שמפריע לי.. כל גבר חתיך שאני רואה אני חושב עליו בתור אובייקט מיני!! למה זה? אין לי הרבה חברים.. אני נורא לבד.. והגעתי למסקנה שזה נובע מזה שאני הומו.. אני לא רוצה להתחבר לסטרייטים.. מהמחשבה שאחרי שאני יצא מהארון הם ידעו עליי.. כי אני ממש גברי.. ואי אפשר לנחש סתם ככה..אני מפחד ליצור לי חברים סטרייטים.. וליצור חברים הומואים.. קשה לי.. לא יודע למה.. הפחד מהמפגש.. הפחד שידעו עליי.. הפחד מהתגובה..הפחד מהגימגום.. שלא יוצא בכוונה.. הראש לי כל הזמן חושב... איך יוצאים מהארון..? איך עושים את זה? איך מספרים לחברי ילדות עלי.. אני מרגיש שאני חיי בשקר.. יש לי הרבה בעיות מסביב להיותי הומו.. אבל אני מרגיש.. שמתי שאני יצא מהארון אני ירגיש אחרת.. אני ירגיש אני.. אני כרגע לובש כאילו מסכה על עצמי וכל זה למרות שאמא שלי כבר יודעת.. ואחים שלי.. ואמא שלי לא מוכנה לדבר איתי על זה... היא עדיין שואלת אותי על בנות.. ומתי אני התחתן.. למרות שהיא יודעת ב 100 אחוז שאני הומו.. אבל היא חושבת שזה יעבור.. וכל שיחה שלי איתה.. היא מדברת על על בנות.. מה עושים? יש לי הרבה בעיות אני מרגיש.. אני לא יכול לכתוב את הכל פה.. אבל זה התמצית.. ת'נקס

שלום אבי, אתה מתאר מצוקה קשה, אך לדעתי אתה מייחס חלק גדול מדיי ממנה לנטייתך המינית. במקביל, אתה יוצר לעצמך במו ידיך תנאי חיים מצוקתיים שרק מגדילים את המצוקה. למשל, ההימנעות שלך מהתחברות עם סטרייטים כי אתה לא יודע מה יהיה אם וכאשר תצא מהארון נראית לי דאגה שאתה יכול לחסוך לעצמך. כשתגיע לגשר תחצה אותו. בינתיים אתה לא צריך לסבול מבדידות כה גדולה. בנוסף, הייתי ממליץ לך למצוא איזו שהיא מסגרת חברתית של גייז שאינה מיועדת להכרויות. זירות ההכרויות הן אכן "שוק בשר" שמלחיץ את כולם. יש קבוצות חברתיות שונות (למשל, BGAY באגודה או MGAY באוניברסיטת ת"א) שבהן יתאפשר לאנשים להכיר אותך ולך יתאפשר להכיר אותם לא דרך הפריזמה המצומצמת והמאוד מאיימת של שותף מיני או זוגי, אלא כאדם שלם יותר. לסיכום, נראה לי שיש לך קשיים רבים סביב הדימוי העצמי והקבלה העצמית שלך כאדם וכגיי, שאתה משליך אותם על הסביבה הלא-סימפאטית של עולם ההכרויות. הייתי ממליץ לך בחום לפנות לטיפול פסיכולוגי גיי-פרנדלי ואולי בהמשך אף לצרף לכך טיפול קבוצתי (לא דווקא של גייז). על כל פנים, אתה חייב לפרוץ את מעגל ההימנעות וההסתגרות שעלול רק לדרדר את מצבך. להוריך הייתי ממליץ לך להשאיר חומר ופרטי התקשרות לעמותת תהל"ה http://www.tehila.org.il/ להורי הומוסקסואלים. סביר להניח שלא יפנו מייד, אך דאג שהחומר יהיה נגיש להם ואפילו בכל פעם שלוחצים עליך להכיר בנות, אתה יכול להשאיר להם את החומר במקום נגיש. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il