שאלה

דיון מתוך פורום  שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים

31/08/2009 | 16:04 | מאת: נעמה

שלום, ראיתי את תשובתיך למגע בטיפול , ורציתי לשאול האם לדעתך -ממש אין מקום למגע בין מטפל למטופל? תודה על התשובה. נעמה

לקריאה נוספת והעמקה
31/08/2009 | 16:13 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום נעמה, אכן, לא רק לדעתי אלא בעיקר לדעת אבות הגישות השונות בטיפול פסיכולוגי (ובעניין זה קיימת תמימות דעים בין גישות שמבחינות אחרות מנוגדות זו לזו) ולדעת הרוב המכריע של המטפלים הפסיכולוגיים, אין מקום למגע גופני בין המטפל למטופל. הטיפול הוא טיפול בדיבור, כפי שהוגדר עוד ע"י פרויד. מגע אינו כלול במסגרת הטיפולית שכל כך חשוב לשמור עליה למען הטיפול והמטופל. ישנם טיפולים אלטרנטיביים שונים, כגון טיפול סקסולוגי בעזרת סרוגייט או טיפולים הוליסטיים שונים המשלבים גוף ונפש המאפשרים מגע כזה, גם הוא בצורה מאוד נקודתית ולאו דווקא כמגע גופני המבטא רגש (למשל, חיבוק). ישנן דרכים רבות לבטא רגש בדיבור, ללא מגע גופני, והדבר נעשה בטיפול פסיכולוגי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

12/01/2011 | 13:04 | מאת: יובל קפל

נעמה וד"ר גידי היקרים כפסיכותרפיסט גופני והתייחסותי, רציתי להדגיש את חשיבות המגע בטיפול. האפשרות להכניס את המגע לתוך חדר הטיפולים נתפס יותר ויותר כלגיטימי בקרב מטפלים שונים. כמובן תוך שמירה על גבולות ובטחון המטופל. אין זה אומר כמובן שמגע הוא הכרחי בטיפול, אך הוא רובד נוסף לחקירה בנוסף לרובד הרגשי והמילולי. מנסיוני, חיבוק, הישענות, ואפילו "רק" החזקת ידיים עם מטופל, יכולים ליצור אינטימיות וקשר שלא ניתן להשיג בטיפול פסיכולוגי ללא מגע. בברכה יובל קפל פסיכותרפיסט גופני www.izun4u.net 

מנהל פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים