לדר' רובנשטיין

אני בחור בן 27 משתתף בד"כ פסיבי בפורום הזה, נמצא בתחילת דרכי בקביעת הזהות המינית שלי ועמוק בארון. כל מה שרשמת לגבי התיאוריה הפסיכואנאליטית בפורום פשוט מתאים לי כמו כפפה שזה גורם לי לזעזוע. מה, האם לפי התיאוריה הזו (הצירוף של אם דומיננטית היוצרת קשר קרוב מאוד עם הבן ואב פאסיבי או נעדר) גורלי ממש נחרץ להיות הומו????? אני מרגיש שהתיאוריה הזו ממש נכתבה עלי. במקרה שלי, היית אומר שגורלי נחרץ וידוע מראש וזה בעצם ברור שלא היתה לי אפשרות אחרת להתפתח חוץ מלהפוך להומו??

דני יקר, לפי ניסיוני בטיפול בהומוסקסואלים וחשוב יותר, לפי מחקרים שבדקו ביוגרפיות של הומוסקסואלים לעומת אלו של הטרוסקסואלים, אכן קיימת תמיכה אמפירית מרשימה לדינמיקה המשפחתית שתוארה ע"י פרויד כגורמת להומוסקסואליות. אמנם כיום יש נטייה לדבר על גנטיקה כמעט בכל מה שקשור לתופעות נפשיות, אך אני חושב שבמקרה של הומוסקסואליות התיאוריה מרשימה. כשאתה אומר ש"גורלך נחרץ", זה נשמע רע מאוד. אתה צודק: בהחלט קל יותר להיות סטרייט בחברה שלנו ותמיד קשה יותר להימנות על מיעוט כזה או אחר, שעדיין נלעג בחוגים רחבים של החברה. יחד עם זאת, כל כך חשוב להבין שבמסגרת הומוסקסואליות (כמו במסגרת הטרוסקסואליות) יש כל כך הרבה אפשרויות בחירה: אתה יכול לחיות עם בן זוג, אם יש לך גם משיכה לנשים אתה יכול לחיות עם אישה ורק לקיים יחסי מין מזדמנים עם גברים ועוד ועוד - בקיצור, ההבדלים בין הומוסקסואלים רבים כמו ההבדלים שקיימים בין סטרייטים. מה שמאוד חשוב זה שתמצא לך תמיכה וליווי רגשיים בדמות מטפל גיי-פרנדלי, שילווה אותך בתהליך שאתה עובר ויסייע לך לגלות שהשד אינו כל כך נורא כמו שהוא נראה לך כרגע, ממעמקי הארון, ההסתתרות, הבדידות והבידוד. למשל, את הקשר הקרוב עם אמך תוכל בקונסטלציה מתאימה לנצל כמקור תמיכה ואולי יש עוד אנשים במשפחתך שיוכלו לשמש מקורות תמיכה. ייתכן שתמצא את מקומך באיזו קבוצת תמיכה של גייז וייתכן שלא. אנחנו הרי כל כך שונים זה מזה הרבה מעבר לשוני בין סטרייטים להומואים. פנה לאיש מקצוע, קודם כל כדי לדבר ובהמשך כדי שיעזור לך למצוא את הצורה המיוחדת והמתאימה ביותר לך לממש את נטיותיך המיניות בדרך שמתאימה לאישיותך. אולי את הצעד הראשון עשית כשיצאת מהפאסיביות שלך בפורום הזה לכתיבה ואתה מוזמן לראות בפורום קבוצת תמיכה וירטואלית בשלב ראשון. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

דני יקר, חשוב מאוד להבין שהתיאוריה הפסיכואנאליטית, בהתייחסותה להומוסקסואליות, אינה מתייחסת לתופעה כאל גזירת גורל במובן השלילי של המילה, אלא מספקת אפשרויות רבות לא לשינוי הנטייה המינית, אלא לקבלה והשלמה, לחיי שלום עם עצמך. אתה מוזמן לעיין בהקשר זה במכתבו של פרויד לאם אמריקנית: http://www.zarut.com/shrink-friendly/a10.asp ובמאמר שכתבתי, הממחיש כיצד ניתן להשתמש בתיאוריה זו כדי לעזור להומוסקסואלים לקבל את עצמם ולמצוא את דרך החיים המתאימה להם ביותר: http://www.zarut.com/shrink-friendly/psychoanalysis/ . בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly