מבולבלת

דיון מתוך פורום  שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים

18/06/2009 | 08:38 | מאת: מישהי

שלום , יש לי כמה דברים שמטרידים אותי די הרבה זמן יש לי חבר כבר שנה וחצי (אני בת 17) ואני אוהבת אותו מאד ונמשכת עליו , מינית ורגשית אך מה שמטריד אותי אלו הפנטזיות שלי התחלתי לפנטז על נשים בגיל 16 (אך גם על גברים) יש לי מן חשק להתנסות עם אישה מאז כאשר אני רואה באתרים 2 נשים מקיימות יחסים אני מתרגשת מבחינה מינית אפילו יותר משאני מתרגשת עם אני רואה סטרייתים האם אני דו מינית? יש דרך לגלות על המיניות שלי ולא לגרום למערכת היחסים שלי לקרוס או לשים אותה במקום לא נעים? אולי אני נהיית נרגשת מינית מהמחשבה שזה "אסור" ולכן זה מוסיף התרגשות? או אולי כי נפגעתי מגברים בעבר? (הייתי מנוצלת מינית מגיל 12 עד 16) חייבת לציין שאף פעם לא נמשכתי רגשית לאישה, רק פיזית אשמח לתגובה

לקריאה נוספת והעמקה
18/06/2009 | 09:33 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום מישהי, אם את נמשכת מינית לנשים ולגברים, את אכן ביסקסואלית: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 עקרונית, יש דרכים ליהנות משני העולמות, גם מגברים וגם מנשים כפי שתוכלי לקרוא במאמר הנ"ל. ואולם, הן מפאת גילך הצעיר והן בגלל ההיסטוריה של הניצול המיני, לא הייתי ממליץ לך לנסות זאת כרגע. יש לי הרגשה שזה יבלבל אותך מאוד ועלול להכניס אותך לסערת רגשות ולסבך את הקשר עם חבר שלך, שהוא חשוב לך מאוד. כן הייתי מציע לך בהחלט לפנות לייעוץ כדי לעבד רגשית את טראומת הניצול המיני שעברת לפני שאת נכנסת להרפתקאות שעלולות להפר את האיזון בחייך. התחילי אולי מהאתר הבא שניתן לקבל בו גם תמיכה וירטואלית וגם יש אפשרות להיפגש עם אנשי מקצוע המתמחים בנושא: www.macom.org.il בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

19/06/2009 | 12:14 | מאת: מישהי

יש לי אכן כמה זכרונות לא נעימים וכמה פלאשבקים מהעבר אבל אני לא בטוחה כל כך שזה טראומה .. היה לי חבר שהוא גדול ממני בשנתיים וחצי (כרגע בן 19), מגיל 12 עד 16 הוא קיים איתי יחסי מין (הייתי בתולה אז)בפעם הראשונה ויומיים לאחר מכן אמר לי שיש לו אחרת. הייתי פגועה מאד אך מאוהבת לעל לראש (בכל זאת חשבתי , הוא הראשון שלי) הצתערתי על הרגע שלא זרקתי אותו אז. ננתתי לו לבחור ביני ובינה. במשך 4 שנים הוא "בחר" היינו מקיימים יחסי מין קבוע. הוא היה אומר לי שהוא אוהב אותי ואני האחת, פשוט קשה לו, כל כל מיני שטויות כאלה. בכיתי כל יום בגללו . ילדה בת 14-15 לא אמורה לבכות כל יום . הוא אמר לי דברים מקסימים שקשרו אותי אליו ולומורות שכולם היו אומרים לי שהוא חרא ולעזוב אותו, האמנתי רק לו . איבדתי חברים בגללו. וכבר לקראת הסוף (גיל 16) גיליתי מהחברים שלו שהיה לו חוץ ממני עוד 3 ואני רק הייתי ה"צעצוע מין" שלו במשך כל הזמן הזה , וכל הזמן הזה שהוא פגע בי זה היה בשביל נקמה או משהו כי נפרדתי ממנו פעם אחת. הייתי בהסטריקה . מאז קשה לי לבטוח בגברים עד הסוף . אפילו בחבר שלי שהוא הדבר הכי טוב שקרה לי עד עכשיו שנתן לי הכל מה שהיה לי חסר. אפילו בו אני לא בוטחת , מין פארנויה כזאת שאני לא היחידה שלו . וואו . פרקתי את זה מהלב . סליחה עם זה לא המקום המתאים.. תפנה אותי לאיזה פורום מתאים מקסימום ^^' ..

מנהל פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים