מצב קשה

דיון מתוך פורום  שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים

22/02/2009 | 10:42 | מאת: עידן

שלום גידי כבר 3-4 שנים שאני מתכחש לנטיות הומסקסואליות שלי אני בן 25 ,אין לי הרבה חברים ואחרי הרבה זמן וקושי סיפרתי לחבר הכי טוב שלי חוץ ממנו אף אחד לא יודע חוץ מפסיכולוגית אליה אני הולך ועוד ידידה,כלומר מה שאומר שאני עדיין ב"ארון" המצב ביום יום הוא קשה עד בלתי נסבל:אני חושב בערך כל הזמן מחשבות טורדניות,כמו מי אני,ומה יהיה ,והאם אני הומו,ומה ההורים חושבים ויחשבו,ומה האחים יגידו,ומה החברים יגידו כשיגלו,והאם אני שקרן,ושאני לא יכול יותר,ושאני רוצה להתאבד ,וזה רק קצה הקרחון של המחשבות שצפות לי בראש 24/7 ולא עוזבות אותי במנוחה לרגע אחד של שקט. התחלתי טיפול אצל פסיכולוגית,והתחלתי ליטול כדורי פלוטיו,זה קצת עוזר ,אבל בתקופה כל כך קשה של גילוי העצמי כל יום נראה כמו משוכה שצריך לעבור.אני סובל כבר המון שנים מדכאון ואף ניסיתי להתאבד פעמיים.בין הזמן שחלף,קשה לי לחשוב על יום בו לא חלפה המחשבה בראשי.אני יודע ,שאם אני אתגבר על זה ,השמיים פתוחים בפניי.אני בן אדם מוכשר,אבלאין לי מספיק תמיכה ואני יוצר בעצמי את כל קשיי.אם היה אלוהים,אולי הוא יכול היה לספר לי באיזה תוכניות אני נמצא אצלו בדיוק,או למה אני,שמעולם לא הזקתי לאדם נאלץ לעבור את הסבל בלשון המעטה שאני חי בו כל כך הרבה זמן.אני פוחד ממה שצפוי לבוא,אני פוחד מהכל:מהחברים,מהמשפחה,מעצמי,ממין,מזה שחיי יהיו שונים ואהיה שונה ,מההערות שכבר היום ספגתי בעבודה ובפניי חברים,מאבא שלי ומאמא שלי. אני מתנצל על אריכות ההודעה..פיזית אני מרגיש כאילו אני לא יכול לנשום,כאילו יש עליי אבן ענקית על הלב שלא נותנת לי לנשום,אני לא ישן טוב,אני לא אוכל טוב ובאמת שקשה לי לחיות ,קשה לי להתרכז,קשה לי חיות עם הרגשה כזאת של חוסר נשימה.. אני גר עם אימי,ולא עובד,ודי מסרב להסתכל למציאות בעיניים ולהתמודד..

לקריאה נוספת והעמקה
23/02/2009 | 10:06 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום עידן, גם אם המחשבות הטורדניות שלך מתמקדות בנטייתך המינית, הרי שכרגע לפחות היא אינה במרכז בעיותיך. אתחיל דווקא בסיפא של פנייתך. העובדה שאינך עובד (לא כתבת אם אתה לומד) וגר עם אמך מעכבת את התפתחותך ועצמאותך ומגבירה את הדיכאון והמחשבות הטורדניות. לדעתי, יש לשקול הגברת המינון של הפלוטין (אלא אם כן התחלת ליטול אותו רק לאחרונה) ומה שלא פחות חשוב -תעסוקה, תעסוקה ושוב תעסוקה ובעתיד הקרוב, יציאה מבית אמך. לדעתי, כל אדם בגילך שיגור בבית ההורים ולא יעבוד או ילמד, ייכנס לדיכאון: http://www.giditherapy.com/dpd.html התחל מעבודה קלה יחסית ובלבד שיהיה לך לאן לצאת ומה לעשות. מעבר לכך, אני משוכנע שאתה מקבל טיפול טוב, היעזר במטפלת ושקלו הוספת טיפול קבוצתי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

מנהל פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים