לא יודע לקבל דחייה

כשאומרים לי "נוותר" או "לא מתאים", מעבר לתחושה הנוראית שזה נותן לי, לא תמיד אני מקבל את זה. לפעמים יוצא שאני משדל את הצד השני, אולי בכ"ז, מלטף, אפילו שהצד השני אומר לא. איך אני יכול לקבל את זה, שמישהו לא רוצה איתי שום דבר? שמישהו לא נמשך אליי? זה מכה איומה לדימוי העצמי

שלום סוקי, אני מסכים איתך לחלוטין שזו מכה לדימוי העצמי, אך התשובה לשאלה האם ובאיזו מידה היא איומה תלויה בנתוני הפתיחה של הדימוי העצמי שלך. קודם אציין שלאף אחד זה לא גורם אושר או שמחה כשדוחים אותו ורוב האנשים לוקחים זאת קשה גם אם אינם מראים זאת. יחד עם זאת, אני משער שאם המכה היא איומה עבורך עד כדי צורך להתווכח עם המציאות ולשדל את הצד השני, הדימוי העצמי ההתחלתי שלך הוא נמוך למדיי וזאת בעיה שיש להתייחס אליה בטיפול פסיכולוגי אישי. בנוסף, אני ממליץ לך לפתח את עצמך וללמוד עוד ועוד דברים, משום שמחקרים מראים שכל למידה מעלה את הדימוי העצמי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

אל תשאל לפני כמה ימים החלטתי משום מה שאני מחפש סטוץ- לא ברור למה- ומישהו ראה אותי במצלמה ואמר שהוא מחפש מישהו יותר גברי. המנוול. אני לא מספיק גברי בשבילו? מה זה אמור להיות? כל העולם הזה הרי דוחה כל הזמן לא רק הומואים באינטנרט. זה גם האלפי קורות חיים שצריך לשלוח וראיונות העבודה והמבחנים באוניבריסטה והמיונים לצבא- וגם בעבודה- כל הזמן דוחים אותך ואומרים שלא מתאים. אתה נתון בבחינה מתמדת כל הזמן.... וכולם אוהבים לתת ציונים, לבחון, לשפוט ולהחליט- מתאים או לא מתאים. זו האוטונומיה המוחלטת שלנו היום- חופש הבחירה, הסינון וההחלטה- מה מתאים ומה לא מתאים. בניגוד לעבר- שבו די החליטו עבור רוב בני האדם מה מתאים להם ומה לו. במקרים לא מעטים אפילו את בני הזוג שלהם בחרו בשבילם. איך מתמודדים עם זה? לא יודע...בסופו של דבר בן אדם מוצא לעצמו את הפינה שלו. את החברים או היזיזים שלו או את הבן זוג שלו או את מקום העבודה. עד שנפרדים או מפוטרים או מה שלא יהיה וחוזרים אל ה"לא מתאים" התמידי...וחוזר חלילה...עד שבסוף כבר נמאס ולא מחפשים יותר ואז גם אף אחד לא אומר לך "לא מתאים"...מקווה שהיום הזה לא יגיע במהרה למען האמת.