"למה שאני אתחיל שיתחילו איתי"

משפט חזק בעולם הגייז. זה מה שקורה לדוגמא שיוצאים למועדון,כל אחד מחזיק כזה אגו מנופח של "כמה אני שווה" מי שרוצה שיתחיל איתי מה פתאום שאני ארדוף אחרי גבר. קולטים את המבטים קולטים את המבוכה,השאלה איך שוברים את המשחק המיותר הזה שלא מביא לשום תוצאה בסופו של דבר. אני גם ככה שאני יוצא,אתן לך תיאור: לבוש טיפ טופ נראה מליון דולר,(נראה מצויין),בעל בטחון עצמי,יוצא עם כובע קסקט בד"כ שאולי זה אומר-דיסטנס.(אני אוהב את המראה עם קסקט) מסתכל על אנשים מלמעלה בגלל שגם הם ככה,אז למה שאני לא יחזיק מעצמי ומה שקורה שיש מלא מבטים,ובתכלס לא קורה כלום,מה היית ממליץ לעשות איך שוברים את הקרח...?

שלום לי-אור, אם אתה שואל מה אני ממליץ לעשות כדי לשבור את הקרח, התשובה פשוטה וחד-משמעית מאוד: מוותרים על העמדה הנרקיסיסטית (ה"פוזה"), כולל ויתור על ההנאה שאתה מפיק מכך שהרבה אנשים מסתכלים עליך ואתה בלתי מושג, מחליפים מבטים עם הצד השני שאתה מעוניין בו ואפילו מתקרבים אליו ואומרים לו שלום. זה אפילו לא מצריך התמודדות עם דחייה, משום שהצד השני מסתכל אליך והביע עניין. אך, כמובן, כאמור מבחינה פסיכולוגית אתה קודם כל צריך להיות מודע לסיפוק הנרקיסיסטי שאתה מפיק מגילויי ההערצה כלפיך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-frineldy

העצה שנתן פה ד"ר רובינשטיין היא מאוד נכונה פשוט תתחיל להסתכל על מישהו שמוצא חן בעיניך כמה שניות בלי לעזוב ותחייך. אם הוא בעניין תבין את זה מהר מאוד ע"י חיוך חזרה או מבט עומק חזרה(למרות שיש כאלה שמתביישים בהתחלה).דבר שני אתה יכול לשלוח חבר שישאל את הצד השני אם יש מצב... אני מציע גם לשתות קצת להרגיש יותר משוחרר,לפחות בפעמים הראשונות.חוץ מזה כמובן יש אתרי אינטרנט שהופכים את כל העניין לפשוט יותר וכדאי לשלב בין שיטוט באתר לבין יציאה לפאבים וכו'.בנט אין את החסם שאתה מדבר עליו