ד"ר רובינשטיין שלום

לפי השאלון באתר שלך מסתבר שאני בדיכאון (שזה כשלעצמו לא הפתעה גדולה), אף פעם לא היה לי ספק לגבי הנטיה שלי (אני הומו) ואין לי באמת בעיה אם קבלה של עצמי בפרט או של הומואים בכלל, אני בארון ולא ממש רואה שאני יוצא ממנו בקרוב, למרות שאני מאמין שהמשפחה שלי תקבל אותי בסופו של דבר אבל מערכת היחסים שלנו תמיד היתה רעועה, ואני לא רוצה עוד סיבות ללכת על ביצים סביבם, הם לא ממש הומופובים רק מלאים בדעות קדומות בגלל דמות ההומו בטלויזיה וכד. וזאת עוד בעיה שיש לי אני לא מרגיש שייך גם בתוך הקהילה ההומו לסבית, אני לא אשעמם אותך בפרטים אבל אני לא ממש מתחבר לתרבות. תמיד היו לי בעיות של ביטחון עצמי (לא בגלל הנטיה אבל היא לא מועילה בנושא) ואני לא מצליח לנסות אפילו ליצור קשר אם הומואים אחרים בגלל זה. סליחה על החפירה, רק רציתי לדעת אם יש לך עצות איך להתקדם מפה אגב אני בן 25 וסטודנט (כלומר טיפול כרגע הוא מעבר ליכולותי הפיננסיות) תודה מראש

שלום me, ראשית, אם אתה בדיכאון - לא משנה מאיזו סיבה - יש לטפל בדיכאון עצמו. הטיפול היעיל ביותר הוא שילוב בין טיפול תרופתי (אותו תוכל לקבל אפילו אצל רופא המשפחה) וטיפול התנהגותי-קוגניטיבי. טיפול פסיכולוגי בתעריף מוזל תוכל לקבל בשירות פסיכולוגי לסטודנט (אם אתה לומד באוניברסיטה), שם היחס הוא גם בד"כ גיי-פרנדלי, בביטוח המשלים של קופות החולים, בתחנה לבריאות הנפש או בשירות הפסיכיאטרי של בי"ח כללי בהפניה (טופס 17) של פסיכיאטר מקופ"ח. את ההתמודדות עם ההומוסקסואליות עדיף לדחות לאחר היציאה מהדיכאון. עם זאת, הומוסקסואלים רבים אינם מתחברים לקהילה ההומו-לסבית ומוצאים לעצמם חבר וחיים הרחק מההמון הסואן. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly